AMD

Bevacizumab ו-Ranibizumab בטוחים לטיפול בניוון מקולרי גילי (Arch Ophthalmol.)

טיפולים חדשים לניוון מקולרי גילי (AMD Age-related Macular Degeneration), כולל Bevacizumab (אווסטין) ו-Ranibizumab (לוסנטיס), אינם מלווים בסיכון מוגבר לתמותה, אוטם לבבי, דימום, או שבץ, בהשוואה לטיפול פוטודינאמי או Pegaptanib.

לדברי החוקרים, Bevacizumab הוא נוגדן באורך-מלא, בעוד ש-Ranibizumab הוא חלק מנוגדן שפותח ספציפית לטיפול ב-AMD. למרות האישור הרגולטורי של Ranibizumab, עדיין קיים שימוש ב- Bevacizumab מחוץ להתוויות, ככל הנראה בשל הבדלים בעלויות.

בממאירויות של המעי הגס וממאירויות אחרות, Bevacizumab ניתן במנה סיסטמית חזקה פי 150 בשילוב עם טיפול כימותרפי, ומלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים תרומבואמבוליים וסיבוכים אחרים; עם זאת, הבטיחות היחסית של Bevacizumab בינון מופחת ו-Ranibizumab אינה-ידועה.

במחקר הנוכחי החוקרים ערכו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 146,942 מבוטחי מדיקייר, שתבעו טיפול ב-AMD בתקופה שבין 1 בינואר , 2005, ועד 31 בדצמבר, 2006. החולים סווגו לארבע קבוצות, על-פי הטיפול, כולל טיפול פוטודינאמי (ביקורת-פעילה), טיפול תוך-ורידי ב-Pegaptanib Octasodium, Bevacizumab, או Ranibizumab.

הסיכון לתמותה היה נמוך יותר משמעותית עם טיפול ב-Ranibizumab בהשוואה לטיפול פוטודינאמי (HR = 0.85,  99% CI = 0.75-0.95) או Pegaptanib (HR = 0.44,  99% CI = 0.74-0.95). בנוסף, הסיכון לאוטם לבבי היה נמוך יותר משמעותית עם Ranibizumab בהשוואה לטיפול פוטודינאמי (HR = 0.73,  99% CI = 0.58-0.92).

החוקרים השוו את הסיכון לתמותה ואוטם לבבי בין Bevacizumab ובין יתר הטיפולים, ולא תועד קשר מובהק סטטיסטית בין קבוצת הטיפול ואירועי דמם או שבץ.

מגבלות המחקר כוללות העדר הקצאה אקראית, העדר קבוצת ביקורת ללא-טיפול, והעדר מידע אודות מחלות רקע.

החוקרים לא מצאו עדות לסיכון מוגבר לתמותה, אוטם לבבי, דימום, או שבץ בקרב מבוטחי מדיקייר שקיבלו טיפול תוך-ורידי ב-Ranibizumab או Bevacizumab עקב AMD נאווסקולארי.

לדברי החוקרים, לא נמצא קשר בין טיפול פוטודינאמי או Pegaptanib ובין תופעות לוואי סיסטמיות חמורות במחקרים אקראיים ומבוקרים, אך הסיכון לתופעות לוואי סיסטמיות במחקר הנוכחי היה הנמוך ביותר עם מתן Ranibizumab. אחד ההסברים האפשריים לכך עשוי לנבוע מכך שחולים שטופלו ב-Ranibizumab היו בריאים יותר.

Arch Ophthalmol. 2010;128:1273-1279

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה