AMD

האם יש עדיפות לטיפול ב-Ranibizumab במינון גבוה בחולים עם AMD? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Association for Research in Vision and Ophthalmology)

מתוצאות מחקר HARBOR שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Association for Research in Vision and Ophthalmology עולה כי טיפול ב- Ranibizumab במינון גבוה אינו מביא לתוצאות טובות יותר מבחינת חדות הראיה, בהשוואה לטיפול ב- Ranibizumab במינון סטנדרטי, בחולים עם אבחנה חדשה של ניוון מקולרי גילי רטוב (Wet Age-related Macular Degeneration או Wet AMD).

טיפול ב- Ranibizumab במינון 0.5 מ”ג בחודש מצוי בקצה עקומת מנה-תגובה; אין ערך מוסף למתן מינון גבוה (2.0 מ”ג) בטיפול בחולים עם AMD רטוב שלא קיבלו טיפול קודם.

להשוואת היעילות והבטיחות של שני המינונים, החוקרים חילקו באקראי כ-1,000 חולים עם AMD רטוב שהיו בגילאי 50 ומעלה, לטיפול בזריקות Ranibizumab במינון 2.0 מ”ג או 0.5 מ”ג בחודש, או טיפול לפי הצורך, לאחר שלוש מנות העמסה.

לאחר 12 חודשים, בכל ארבע קבוצות הטיפול נרשמה עליה מובהקת ובעלת משמעות קלינית בחדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר. בחולים שחולקו לטיפול במינון 0.5 מ”ג נרשמה עליה של 10.1 אותיות, לעומת עליה של 9.2 אותיות באלו שטופלו במינון של 2.0 מ”ג בחודש (עם ממוצע של 7.7 זריקות), עליה של 8.2 אותיות באלו שטופלו לפי הצורך במינון של 0.5 מ”ג, ועליה של 8.6 אותיות באלו שחולקו לטיפול במינון 2.0 מ”ג לפי הצורך (עם ממוצע של 6.9 זריקות).

שיעור החולים שאיבדו למעלה מ-15 אותיות מתחילת המחקר היה דומה בארבע קבוצות המחקר (97.8%, 93.4%, 94.5% ו-94.9%, בהתאמה).

השינוי הממוצע בעובי הפוביאה המרכזי עמד על 172.0 µm– עם טיפול במינון של 0.5 מ”ג בחודש, 163.3 µm– עם מינון חודשי של 2.0 מ”ג, 161.2 µm– עם טיפול במינון 0.5 מ”ג לפי הצורך ו-172.4 µm– עם טיפול לפי הצורך במינון של 2.0 מ”ג.

תופעות לוואי חמורות עיניות היו נדירות בכל קבוצות הטיפול, ולא עלו סוגיות בטיחות. תופעות הלוואי העיניות היו דומות בקבוצת הטיפול השונות. התופעות הנפוצות ביותר כללו דימום בלחמית (18% מכלל החולים) ועליה בלחץ התוך עיני (4%, 1.8%, 2.6% ו-2.2%, בהתאמה). בנוסף, ארבעה מטופלים פיתחו גלאוקומה (0.4%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי כעת רופאים יכולים להסביר למטופליהם כי למינון הסטנדרטי של Ranibizumab היעילות והבטיחות הטובים ביותר. לא תוארו הבדלים בתופעות הלוואי הסיסטמיות, אך עם מתן מספר זריקות קטן יותר ניתן להפחית את הסיכון לסיבוכים הנוגעים לזריקות, דוגמת Endophthalmitis.

מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Association for Research in Vision and Ophthalmology

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה