AMD

תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה כנגד ALS (מתוך כנס ה-ANA)

תכשיר המכוון כנגד ASO (Antisense Oligonucleotide) החוסם את ייצור חלבון SOD1 (Superoxide Dismutase 1) אינו עדיף באופן מובהק על פלסבו בהאטת ההידרדרות התפקודית לאחר שישה חודשים בחולים עם ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis) ומוטאציית SOD1, כך עולה מתוצאות מוקדמות ממחקר בשלב 3, אשר הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-146 של ה-American Neurological Association.

בכל שנה מאובחנים בארצות הברית כ-5,000 מקרים חדשים של ALS, כאשר הצפי הוא לעליה בהיקף המקרים המאובחנים. מוטאציות בגן SOD1 היו הגורמים הגנטיים הראשונים ל-ALS שזוהו במחקרים ומוטאציות בתורשה דומיננטית בגן זה מתוארות בכ-2% מכלל מקרי ALS. מוטאציות אלו מובילות ליצירת חלבון SOD1 פגום אשר אינו יכול לפנות רעלנים מהמוח. המנגנון המדויק בו מוטאציות גנטיות מובילות לניוון נוירונים מוטוריים אינו מובן היטב.

מחקר מוקדם בשלב 1/2 הראה כי Tofersen, תכשיר המיועד לחסום את ייצור חלבון SOD1, היה בטוח והפחית את רמות SOD1 בנוזל שדרה ב-50 חולי ALS והציע כי הטיפול עשוי להאט את התקדמות המחלה.

המחקר הנוכחי בשלב 3 (VALOR) כלל 108 מבוגרים עם חולשת שרירים משנית ל-ALS ותיעוד מוטאציית SOD1. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Tofersen במינון 100 מ”ג או פלסבו למשך 28 שבועות, אשר ניתנו אינטרה-תקאלית. בשלב הארכה בתווית-פתוחה, כל החולים טופלו ב- Tofersen במינון 100 מ”ג.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד הכולל של ALS Functional Rating Scale Revised Scale, מדד בן 48 נקודות הכולל ארבעה תתי-תחומים: מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, תפקוד בולבארי ונשימה.

מהנתונים עולה כן הן בחולים עם התקדמות מהירה והן באלו עם התקדמות איטית של המחלה תועדה הידרדרות תפקודית. השינוי בקרב אלו עם התקדמות מהירה של המחלה עמד על 8.14- בזרוע הפלסבו, לעומת 6.98- בזרוע הטיפול (p=0.97).

תועד הבדל קטן יחסית וחסר מובהקות סטטיסטית בין הקבוצות עם Tofersen לעומת פלסבו. עם זאת, עם הזמן, התחלה מוקדמת של Tofersen הובילה להידרדרות איטית יותר בקרב משתתפים עם מחלה המתקדמת במהירות ולהתייצבות התפקוד הקליני באלו עם מחלה המתקדמת באיטיות.

רמות SOD1 בנוזל השדרה היו מופחתות משמעותית בקרב מטופלים ב- Tofersen לעומת אלו בזרוע הפלסבו עם התקדמות מהירה של המחלה (p<0.0001), עדות לכך שטיפול ב- Tofersen מפחית רמות SOD1.

רמות נוירופילמנטים בדם פחתו בחולים עם התקדמות מחלה מהירה (ירידה של כ-60%) ובאלו עם מחלה המתקדמת באיטיות. לאחר שחולים בזרוע הפלסבו קיבלו את הטיפול הפעיל, רמות נוירופילמנטים בדמם ירדו, אך ככל הנראה לא בהיקף דומה לירידה שתועדה בקרב חולים שטופלו מלכתחילה ב-Tofersen.

באשר לתפקוד הנשימתי, זוהתה מגמה של התייצבות SVC (Slow Vital Capacity) בחולים עם מחלה המתקדמת במהירות ותתכן התייצבות מסוימת של הנשימה בשלב הארכה בתווית-פתוחה.

באשר לתוצאים לפי דיווח המטופלים, שוב תועדה התייצבות מסוימת. החוקרים מדווחים על הבדל קטן מאוד בין זרוע ההתערבות וזרוע הפלסבו במונחים של כוח שריר.

כמעט בכל המשתתפים במחקר תועד לפחות אירוע חריג אחד על-רקע הטיפול, לרוב מדובר היה באירועים בדרגה קלה-עד-בינונית. אירועים רבים, דוגמת נפילות, תאמו להתקדמות ALS, או נקשרו עם פרוצדורת ניקור מותני, כמו כאבי ראש או כאב.

חלק מהחולים שטופלו ב-Tofersen פיתחו אירועים חריגים נוירולוגיים חמורים, כולל שני מקרים של מיאליטיס; לא תועדו אירועים דומים בזרוע הפלסבו.

המומחים מבהירים כי הטיפול אינו צפוי להשיב חזרה נוירונים מוטוריים; הרעיון הוא להביא להתייצבות התקדמות המחלה. מאחר ובכל נקודת זמן בה מתחילים בטיפול לא צפויה חזרה של תאי עצב מוטוריים, ישנה עדיפות להתחלה מוקדמת של הטיפול.

מתוך כנס ה-ANA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • רעד ראשוני מלווה בעליה משמעותית בסיכון לדמנציה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    רעד ראשוני מלווה בעליה משמעותית בסיכון לדמנציה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    בחולים עם רעד ראשוני תועדה עליה של כמעט פי שלוש בסיכון להתפתחות דמנציה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, כך עולה מנתונים חדשים שיוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. מדגם המחקר כלל 222 מבוגרים עם רעד ראשוני בגיל ממוצע של 79 שנים בתחילת המחקר. כל המשתתפים השלימו הערכות קוגניטיביות מפורטות והיו במעקב לתקופה ממוצעת של […]

  • היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות בצעירים עם ממאירות (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש , מהן עולה היארעות מוגברת של הפרעות פסיכיאטריות במתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של מחלה ממארת. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את שיעורי ההיארעות המצטברים של הפרעות פסיכיאטריות בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים עם אבחנה של ממאירות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית ולאחאים ללא […]

  • כריתת שחלות דו-צדדית עשויה להציל חיים בנשים עם מוטציות BRCA1/2 (מתוך JAMA Oncol)

    כריתת שחלות דו-צדדית עשויה להציל חיים בנשים עם מוטציות BRCA1/2 (מתוך JAMA Oncol)

    כריתת שחלות דו-צדדית מפחיתה משמעותית את הסיכון לתמותה מוקדמת מכל-סיבה בנשים עם וריאנט פתוגני בגנים BRCA1/2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים הנושאות וריאנטים פתוגניים בגנים BRCA1/2 סיכון מוגבר לסרטן שד ושחלות ומומלץ להשלים כריתה דו-צדדית של השחלות והחצוצרות להפחתת הסיכון לממאירות. עם זאת, הקשר בין […]

  • ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    ההשפעות של דום נשימה בשינה על תפקוד קוגניטיבי וזיכרון (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN)

    תסמיני דום נשימה בשינה, כולל נחירות, השתנקות והפסקות נשימה במהלך השינה מלווים בסיכון מוגבר משמעותית להפרעות זיכרון ותפקוד קוגניטיבי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ממצאי המחקר מבוססים על מדגם שכלל 4,257 מבוגרים שלקחו חלק בסקר National Health and Nutrition Examination Survey לשנים 2017-2018 והשלימו שאלונים שכללו […]

  • טיפול ב-Zolgenensma משפר תפקוד מוטורי בחולים עם ניוון שרירי שדרתי (מתוך כנס ה-MSA)

    טיפול ב-Zolgenensma משפר תפקוד מוטורי בחולים עם ניוון שרירי שדרתי (מתוך כנס ה-MSA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Muscular Dystrophy Association שנערך באורלנדו עולה כי טיפול ב- Zolgenensma עשוי להביא לשיפור תפקוד מוטורי בילדים עם ניוון שרירי שדרתי (Spinal Muscular Atrophy). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קליניים הדגימו את היעילות והבטיחות של Zolgenensma (או Onasemnogene Abeparvovec) לטיפול בחולים עם ניוון שרירי שדרתי במשקל של 8.5 ק”ג ומעלה. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה