AMD

ד”ר יואב דומני: אחוז גבוה מאד מחולי האפילסיה סובלים מדיכאון נלווה. הטיפול ב-VNS הדגים הפחתה בתסמיני הדיכאון, גם ללא קשר להפחתה בהתקפים.

ד”ר יואב דומני, מנהל מחלקה פסיכיאטרית ג’ ומנהל המרפאה לטיפולים מתקדמים בדיכאון, האגף לבריאות הנפש, המרכז הרפואי שיבא- תל השומר. בהרצאתו בכינוס השנתי של הליגה למניעת אפילפסיה שנערך במרץ 22 בתל אביב:
ד”ר דומני פתח בהרצאתו וציין שבחולי אפילפסיה, קיימת תחלואה פסיכיאטרית נלווית מגוונת ביותר הכוללת דיכאון, חרדה,PTSD, PNES , הפרעות אישיות ועוד. לצערנו, כל המחלות הללו משפיעות על הפרוגנוזה של השליטה בהתקפים ועל איכות החיים של המטופלים.
דיכאון נלווה למחלות כרוניות רבות במנגנונים שונים, לא כולם ידועים לנו חלקן יכולות להיות על רקע אינפלמטורי, אימונולוגי, נוירודגנרטיבי, נוירוהתפתחותי, ועוד. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בדיכאון הנלווה למחלה כרונית הוא הירידה המשמעותית בהיענות לטיפול התרופתי. ד”ר דומני הציג נתונים במטופלים הסובלים מדיכאון כמחלה נלווית שהגדימו שהסיכוי להפסקת הטיפול התרופתי באופן עצמאי בחולים אלו הינו פי-3 בהשוואה לחולים ללא דיכאון ולכן, גם בחולי אפילפסיה קיים סיכוי משמעותי שמטופל יפסיק ליטול תרופות נוגדות פרכוסים עקב היותו בדיכאון.
הספרות מראה ששליש מחולי האפילפסיה סובלים מדיכאון נלווה אך כאשר האפילפסיה היא עמידה לטיפול תרופתי, הסיכוי לדיכאון נלווה מגיע למעל ל-60% מכלל המטופלים. המשמעות של דיכאון נלווה בחולי אפילפסיה היא חמורה ומובילה רבות לירידה באיכות החיים, ירידה בהיענות לטיפול, ירידה בסיכוי לשליטה בהתקפים ובמקרים חמורים, אף עלולה לגרום לאובדנות. ד”ר דומני הציג נתונים מדאיגים שמראים שאבדנות בקרב חולי אפילפסיה גבוהה ב – 22% בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.
האבחון של דיכאון בקרב חולי אפילפסיה הוא מאתגר יותר שכן לעיתים, הוא מוצג באופן שונה. חשוב לשאול בפגישה את המטופלים לגבי סימפטומים ידועים (מצב רוח, יכולת להינות מאירועים משמחים, תיאבון, מצב השינה….) אך חשוב ביותר להשתמש בשאלונים יעודיים בחולים אלו. ד”ר דומני הציג שאלון בשם NDDIE שמורכב מסה”כ-6 שאלות קצרות ומיועד למילוי עצמי ע”י המטופלים בדקות בודדות לפני הביקור. הדיוק של שאלון זה נבדקה מול שאלונים מקצועיים הממולאים ע”י פסיכיאטרים ונמצאו מדוייקים במעל ל- 90% מהמקרים. בנוסף, כאשר לא משתמשים בשאלונים, קיים סיכוי גבוה ביותר לתת-אבחון של דיכאון בחולי אפילפסיה.
הטיפול בדכאון בקרב חולי אפילפסיה הוא חשוב ביותר וד”ר דומני הדגיש את החשיבות שרופאים שאינם פסיכיאטרים יתחילו טיפול בדיכאון בעצמם והציג המלצות לטיפול בדיכאון של ה – ILAE. דיכאון עמיד מוגדר (באופן דומה ביותר לאפילפסיה) כחוסר תגובה ל-2 תרופות אנטי-דכאוניות וקיימים היום מגוון טיפולים לא תרופתיים לטיפול בדיכאון עמיד כגון- ECT, TMS, קטמין וכן טיפול בנוירומודולציה כגון-VNS.
הטיפול ב-VNS לחולי דיכאון עמיד הינו טיפול מקובל בעולם ובעל אישורי FDA, CE וכמובן בעל אישור משרד הבריאות בישראל. ד”ר דומני הציג במהלך ההרצאה מספר מחקרים שהדגימו את ההפחתה במדדי דיכאון ואת העליה במדדי איכות חיים בחולי אפילפסיה עמידה המטופלים ב-VNS גם ללא תלות בהפחתת ההתקפים. אחד הפרסומים המשמעותיים הוא מחקרו של Philipp Spindler, מברלין שעקב במשך שנה אחר מדדי דיכאון מקובלים במטופלים ב – VNS לטיפול באפילפסיה עמידה. בחולים אלו, הודגמה הפחתה מרשימה ומשמעותית במדד ה – MADRS (ממצב בינוני-חמור למצב דיכאון קל בלבד) לאחר שנת טיפול ב – VNS. לאחר מכן הוצג הסיקור הספרותי הגדול ביותר בנושא שפורסם ב – 2017 (Aaronson et al) ועקב אחרי 800 חולי דיכאון עמיד בעל פרופיל דיכאון חמור וכרוני ביותר אשר 500 מהם טופלו במשך 5 שנים ב-VNS והושוו ל – 300 מטופלים בקבוצת הביקורת. תוצאות המחקר הדגימו שיפור משמעותי ביותר בכמעט 70% מהמטופלים בזרוע ה – VNS ואף אחוזים גבוהים מאד של הפוגה מתסמיני דיכאון במעל ל – 40% מהמטופלים. עוד הודגמו במחקר זה היציבות של תגובת הטיפול ל-VNS וכן הפחתה של מעל ל – 50% באובדנות ותמותה כללית. הנתונים האחרונים שהוצגו היו התוצאות הראשוניות של 12 מטופלים ב –VNS הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי והושתלו בישראל בהתוויה זו וד”ר דומני הציג את השיפור שלהם במדדי דיכאון בתקופת מעקב של עד ל-18 חודשים.
בסיכום ההרצאה אמר ד”ר דומני שבגלל שאחוז גבוה מאד מחולי האפילפסיה סובלים מדיכאון נלווה, הטיפול ב – VNS לחולי אפילפסיה עמידים לטיפול תרופתי הסובלים במקביל גם מדיכאון הוא מועדף, שכן הוא יכול ע”י שימוש בפרוצדורה אחת, לפתור שתי בעיות משמעותיות, ולהביא לשיפור בתסמיני הדיכאון בנוסף לשליטה טובה יותר בהתקפים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיכון גבוה כפליים לפרכוסים בחולים עם טרשת נפוצה  (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

    סיכון גבוה כפליים לפרכוסים בחולים עם טרשת נפוצה  (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

    בחולים עם טרשת נפוצה סיכון גבוה כמעט כפליים לפרכוסים, כאשר הסיכון גבוה עוד יותר בחולים תחת טיפול אימונומודולטורי לוויסות קולטן ספינגוזין-1-פוספט, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה של מחקרים אקראיים ומבוקרים, שפורסמה בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry. מטה האנליזה כללה 63 מחקרים אקראיים ומבוקרים בשלב 3 עם 53,535 חולים. מרבית המחקרים שנכללו בסקירה […]

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

  • שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות לקשישים המשפרות את המוטיבציה ומציעות תמיכה עשויות להקל על תסמיני דיכאון ולסייע בהפחתת תחושת הבדידות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Healthy Longevity. בחלק ממחקר Behavior Activation in Social Isolation נכללו 435 משתתפים (62% נשים) בגילאי 65 שנים ומעלה עם מכלול בעיות רפואיות ארוכות-טווח באנגליה וויילס. המשתתפים המתאימים למחקר, […]

  • טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול בתסמינים דיכאוניים סביב התערבות ניתוחית עשוי להביא לשיפור התוצאות לאחר-ניתוח ואת המצב הבריאותי של החולים ותוצאים-ממוקדי מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר Successful Aging after Elective Surgery הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 487 חולים (גיל ממוצע של 76.5 שנים) שעברו ניתוח אורתופדי, ניתוח של מערכת העיכול או ניתוח […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה