עם החזרה לשגרה בבתי החולים, מתמלאות המחלקות הנוירולוגיות מתמלאות מחדש ומתחדשת הפעילות במכוני החוץ, העוסקים בתחלואת המוח. 

“במקרים החריפים, מרבית החולים פונים שוב לחדרי המיון, ולכן מחלקות האשפוז הנוירולוגי מתמלאות ביתר שאת. עם זאת, עדיין ישנם חולים שחוששים להגיע לבתי החולים, למכוני האבחון ולמרפאות. לחלקם אנו ממשיכים לספק שירות טלפוני ותמיכה מרחוק. בכל אופן, היקף החולים, המתאמים תורים, ומגיעים לבתי החולים, הולך וגדל משבוע לשבוע. אחרי תקופה ארוכה של דאגה מכך שמצבם הנוירולוגי של מטופלינו מחמיר מבלי שנוכל לסייע. אני עדה כעת לתחושת התרגשות בקרב הצוותים במחלקה, בשל החזרה לשגרת העשייה”, מדווחת ד“ר דנה אקשטיין, חברת האיגוד הנוירולוגי ומנהלת המחלקה לנוירולוגיה בהדסה.

“תחלואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית מקיפה מאות מוגבלויות תפקודיות ומנטליות. החל משבץ מוחי,  דרך דמנציה ומיגרנות ועד פרקינסון, אפילפסיה, טרשת נפוצה ניוון שרירים ועוד”, מוסיף פרופ’ דוד טנה יו”ר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
“החודשיים האחרונים סימנו צומת דרכים קשה בתחום. דיווחנו על ירידה של כ- 40% בהגעה לבתי החולים במהירות, במקרי שבץ מוחי חד, ואנו יודעים שבתחלואות המוח האחרות, חלה ירידה דרמטית באשפוזים, באבחונים של חולים חדשים וברצף הטיפולים לצמצום נכות, שיפור איכות חיים והצלת חיים”.

צוואר בקבוק של אבחונים ע”י רופאים נוירולוגים מקצועיים ובדיקות כגון EMG ,EEG , דופלר עורקי צווארי ובדיקות דימות מוח מתקדמות.

פרופ’ טנה שיגר באפריל למנכ”ל משרד הבריאות מתווה לחזרה בשגרה, והדגיש את החובה לחזק בעזרת תכנית לאומית סדורה את מערך הטיפול הרפואי בתחלואת המוח בארץ, שמקיפה כמעט 1.5 מיליון איש!.
בין היתר, ציין פרופ’ טנה, כי הירידה בהיקפי ההגעה לבתי החולים במקרים של שבץ מוחי קל או בינוני, מגדילה את הסיכון לאירועים חוזרים חמורים יותר עם נזקים תמידיים, וכך גם באירועי החמרה של תחלואות מוח אחרות, וכי טלה-רפואה אינה מהווה מענה לאבחונים וטיפולים רבים.
עוד ציין כי דחיית אבחונים ובדיקות משמעה: אי אבחון בזמן של תחלואה ודחיית טיפולים, על כל המשתמע מכך. כעת הצפי הוא לאי ספיקה של המערכת, לתורים ארוכים (מידי) ולהחמרה בתחלואות השונות.

“ספק איך נצליח לצמצם נזקים בתחלואת המוח, בתשתיות הרפואיות הקיימות”

כ- 1.5 מיליון איש בארץ סובלים מתחלואת המוח!
העדר תשתית רפואית מספקת היא קרב אליו יצאו הרופאים בשנתיים האחרונות, בין היתר משל המחסור הגדול ברופאים נוירולוגים בתחומי הנוירולוגיה השונים, מחסור חמור במיטות אשפוז, וחסר חריף בתשתיות אמבולטוריות לרפואת מוח.

חולים מבוגרים ובעלי מחלות רקע שנמצאים כעת בסיכון לתחלואה קשה מוירוס הקורונה, הם אלו שעל-פי רוב גם לוקים או בסיכון גבוה לתחלואת מוח.

מגיפת הקורונה חידדה את הצורך בחיזוק מערך רפואת המוח בישראל, בין היתר על רקע נזקי נגיף ה 19- COVID בהיבטים הנוירולוגים (אובדן חוש הריח, פגיעה ביכולות קוגניטיביות, כמו: זיכרון, מיקוד, הבנה, תופעות הלוואי של הקרישתיות יתר ועוד).

“לפתח שר הבריאות הבא מוטלת האחריות להביא תקציבים ראויים ולהשקיע משמעותית בתוכניות יישומיות שיקשרו את תשתיות רפואת המוח בישראל עם המאה ה- 21, כי כך, ספק איך נצליח לצמצם נזקים בתחלואת המוח, בכלים הקיימים כעת במערכת“? שואל בתסכול פרופ’ טנה.