במחקר המדעי החדש “24-52 SINUS”  שנערך באוניברסיטת פנסלבניה שבארה”ב והתפרסם בכנס האיגוד  הארופאי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית EAACI שהתקיים ביוני 2020 (והשנה בשל משבר הקורונה הועבר כוובינר אונליין לכל העולם) דווח על תוצאות מחקר בינלאומי שמדגימות כי הטיפול הביולוגי דופילומאב (דופיקסנט), מחזיר את חושי הריח והטעם לחולים שסובלים מסינוסיטיס כרונית ופוליפים אפיים (NASAL POLYPOSIS ). אובדן חושי הריח והטעם הוא התסמין שהחולים תיארו כקשה ביותר וכפוגע ביותר באיכות חייהם. ד”ר רמית מעוז סגל, רופאה בכירה ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה, במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מרחיבה על ממצאי העבודה המדעית שהוצגה בכנס על ועבודות מדעיות נוספות:

המחקר “SINUS 24 – 52” (פאזה שלישית), בדק יעילות ובטיחות של הטיפול הביולוגי דופילומאב בחולי נאזלפוליפוזיס וסינוסיטיס כרונית שהנם מעל גיל 18, עם מחלה קשה המערבת את שני הנחיריים. החולים טופלו בתרופה בשם דופילומאב במינון של 300 מ”ג אחת לשבועיים באמצעות זריקה תת עורית במשך 24 שבועות תוך מעקב אחר מצבם. בזרוע נוספת של המחקר בן 52 השבועות החולים קבלו טיפול במשך 24 שבועות אחת לשבועיים ולאחר מכן קבלו טיפול אחת לחודש.

במחקר הודגם שהתרופה דופילומאב תרמה לשיפור ולהחזרת חוש הריח ב 62%  מהמטופלים תוך זמן קצר מהתחלת הטיפול תוך  4 שבועות.

בנוסף נמצאו ירידה באטימות הנזאלית (האפית), שיפור בתפקוד האף, שיפור ניכר במדדי איכות חיים, ואף שיפור בשליטה באסטמה באותם חולים שסובלים גם מאסטמה. תוצאות המחקר הדגימו ירידה של 75% בצורך בשימוש בסטרואידים פומיים, וב- 89% בצורך בניתוח.
בפוסט נוסף שפורסם בכנס הודגמה אף ירידה בשכיחות זיהומים בקבוצת המטופלים.  תוך כמה שבועות לאחר הפסקת הטיפול (בתום תקופת המחקר) הודגמה חזרה של התסמינים מהם סבלו המטופלים. בזרוע המחקר שבדקה טיפול במשך 52 שבועות לא התרשמו מהבדל משמעותי בין התדירות שבמתן של אחת לשבועיים בהשוואה לאחת לארבעה שבועות. התוצאות מעידות על אפקט מתמשך של התרופה לאורך כל המחקר.

בנימה אישית, מטופלת שלנו משיבא שהשתתפה במחקר התקשרה אלינו לאחר יומיים מהטיפול הראשון בדופילומאב ועדכנה  שהיא יכולה להריח לראשונה לאחר 15 שנים שבהן לא הריחה כלל!

מה זה נאזלפוליפוזיס ? 
פוליפים נאזאליים (NP) הינם רקמה לא גידולית שגדלה בתוך הנחיריים (על פי רוב בשני הנחיריים) ולהם דרגות חומרה משתנות. חולי NP סובלים מאטימות נזאלית קיצונית (“אף סתום” או “אף חסום”), מנזלת כרונית, מכאבים ומנפיחות באזור הפנים כתוצאה מהדלקת הכרונית במערות הפנים (סינוסיטיס כרונית) ועל רקע זה גם מנחירות, מנשימה דרך הפה ומהסימפטומים שהכי מטרידים את המטופלים (על פי מה שעלה במחקרים), הפגיעה בחוש הריח ובהמשך גם בחוש הטעם מאחר ששני אלו קשורים זה בזה.

מדובר במחלה שכיחה מאוד. למעשה 12% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מנזלת ומסינוסיטיס כרונית, כאשר 4% יהיו עם פוליפים נזליים. בנוסף לכך, בחולים עם פוליפים יש שכיחות גבוהה יותר של אסטמה לעומת האוכלוסייה הכללית, ולרוב הם יסבלו מאסטמה קשה יותר לעומת מטופלים ללא NP.

עבודות מדעיות נוספות שהוצגו בכנס תומכות כי הדלקת הכרונית שמופיעה בחולים עם סינוסיטיס כרונית ועם פוליפים באף (CRSWNP) הנה דלקת סוג 2 (TYPE 2 ), והיא קיימת אף בשכיחות די גבוהה גם בחולים עם נזלת כרונית ללא פוליפים. למשל, בעבודה שבדקה 240 חולים ללא פוליפים מצאו שבקרב 50% מהם הודגמה רמה גבוהה מהנורמה של אינטרלוקינים IL4, IL5, IL13  ו-IgE שקשורים קשר הדוק לדלקת סוג 2. מדובר באותו סוג דלקת שמודגם גם בקרב מחלות אטופיות כגון אסטמה. בקרב החולים עם דלקת סוג 2 קיים סיכון של 66% (שני שלישים) להישנות פוליפים נזליים גם אחרי ניתוח לכריתת הפוליפים.

הטיפול בדופילומאב הוכח גם עבור חולי אסטמה ואסטמה של העור שלא מגיבים בצורה מיטבית לטיפולים אחרים. בכל המחלות הללו הטיפול בדופילומאב למעשה “מטרגט”  (מלשון TARGET) את ה-  type 2 inflammation (דלקת סוג 2).

טיפולים פעם והיום
לפני עידן הטיפולים הביולוגיים, טיפלנו באמצעות טיפולים מקומיים כגון סטרואידים ושטיפות נזאליות, אנטי?היסטמינים, אנטיביוטיקה, סטרואידים פומיים’ על תופעות הלוואי שלהם, וניתוחים.  אבל בשל החזרה של הפוליפים לאחר הניתוח המטופלים הללו בהרבה מקרים זקוקים לניתוחים חוזרים על מנת להקל על סבלם המתמשך.

ניתוחים חוזרים מטבע הדברים כרוכים בסיבוכים רבים יותר (הן בשל ניתוח חוזר ברקמה שכבר נותחה בעבר והן מאחר שמניתוח לניתוח לעיתים קרובות יש צורך בגישה רדיקלית יותר) , ובעלות כספית גבוהה הן על המטופל והן על מערכת הבריאות הציבורית. 
עד 2/3 מהחולים הלוקים ב-CRSWNP (סינוסיטיס כרונית ונאזאל פוליפוזיס) יפתחו תוך 18 חודשים חזרה של הפוליפים ולפעמים אפילו עם אפקט ריבאונד, כלומר יפתחו מחלה קשה יותר לעומת קודם.

רבים מהחולים הללו נמצאים בלופ שלא נגמר של ניתוחים חוזרים ושל טיפולים ע”י סטרואידים סיסטמיים וסובלים מפגיעה משמעותית מאוד באיכות חייהם, ולכן אנחנו זקוקים לאלטרנטיבה טיפולית שתשבור את מעגל הקסמים של חזרת הפוליפים  השימוש בסטרואידים פומיים ניתוחים חוזרים.
מחקר ה 24-52 SINUS שהוצג בכנס ואיתו גם עבודות מדעיות נוספות, נוטעים תקווה גדולה לסובלים מסינוסיטיס כרונית עם פוליפים אפיים שעד כה נאלצו להיות חלק מהמעגל הזה ללא פתרון טוב לטווח ארוך למחלתם.
  
 נכון להיום בישראל דופילומאב מאושר לשימוש ונמצא בסל התרופות לטיפול באטופיק דרמטיטיס ובאסתמה קשה. במצב הנוכחי דופילומאב מאושר לטיפול ב-NP ועתיד להיות מוגש לסל הבריאות השנה בהתוויה זו.