גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם עלולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי בחולי סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה קשר הדוק בין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובין ליקוי קוגניטיבי גלובאלי בחולי סכיזופרניה. החוקרים מצאו כי תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם וסוכרת מלווים בתפקוד גרוע יותר בתחומים קוגניטיביים ספציפיים, כולל קשב/ערנות, פתרון בעיות, מהירות עיבוד מידע, למידה מילולית וחזותית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין הפרעה בתפקוד קוגניטיבי ובין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וליקוי קוגניטיבי בחולי סכיזופרניה. הם ערכו סקירה שיטתית במאגרי Embase, Scopus, MEDLINE, PubMed ו-Cochrane לזיהוי מחקרים להערכת תפקוד קוגניטיבי בחולים עם סכיזופרניה או הפרעה סכיזואפקטיבית, בחנו את הקשר בין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ובין התוצאות והשוו את התוצאות הקוגניטיביות של חולים עם סכיזופרניה או הפרעות סכיזואפקטיביות עם ובלי גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. התוצא העיקרי היה התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי.

הסקירה כללה 27 מחקרים, אשר כללו בסך הכול 10,174 חולים עם סכיזופרניה.

חסרים קוגניטיביים גלובאליים היו חמורים יותר משמעותית בחולי סכיזופרניה עם תסמונת מטבולית (13 מחקרים, גודל השפעה של 0.31, p=0.001), סוכרת (8 מחקרים, גודל השפעה של 0.32, p<0.001), או יתר לחץ דם (5 מחקרים, גודל השפעה של 0.2, p<0.001). עוד מדווחים החוקרים על חסרים גדולים יותר, אך לא מובהקים סטטיסטית, בחולים עם השמנה, עודף משקל ותנגודת לאינסולין.

תפקוד גרוע יותר בתחומים קוגניטיביים ספציפיים נקשר עם הפרעה בתפקוד קוגניטיבי וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בחמישה תחומים – כולל קשב/ערנות, סיבתיות ופתרון בעיות, מהירות עיבוד, למידה מילולית ולמידה חזותית – בחולי סוכרת (טווח גדלי השפעה בין 0.23 עד 0.40) ובארבעה מהתחומים בחולים עם תסמונת מטבולית (טווח גדלי השפעה בין 0.15-0.40) ויתר לחץ דם (טווח גדלי השפעה בין 0.15 עד 0.27).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי הסקירה השיטתית ומטה האנליזה מעידים כי תסמונת מטבולית, סוכרת ויתר לחץ דם קשורים בקשר מובהק סטטיסטית עם ליקוי קוגניטיבי גלובאלי בחולי סכיזופרניה.

JAMA Psychiatry 2021

לידיעה במדסקייפ

אבחנות: Cardiomiopathy & Cardiology, Psychiatry Other, Schizophrenia
קטגוריות: חדשות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)
בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]
התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]
טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]
טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)
טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.
מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)
במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]
סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]
השימוש באיזוטרטינואין והקשר לאובדנות ולהפרעות פסיכיאטריות: מטה אנליזה (JAMA)
איזוטרטינואין (רואקוטן) הינה נגזרת של רטינואידים (ויטמין A) המשמשת לטיפול באקנה וולגריס (Acne Vulgaris) קשה שלא הגיבה לקוי טיפול מוקדמים. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף מחקר מה-JAMA Dermatology שעסק בהערכת הסיכון היחסי והמוחלט לאובדנות ולתחלואה נפשית בקרב המשתמשים באיזוטרטינואין, ומוסיף מהערותיו.
אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]
טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)
חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]