בדידות ממושכת באמצע החיים כגורם סיכון לדמנציה ואלצהיימר (Alzheimer’s and Dementia)

מאת יהונתן ניסן, פרמדיק וסטודנט לרפואה

מחקר שפורסם ב-Alzheimer’s and Dementia הראה כי בדידות ממושכת באמצע החיים קשורה לסיכון מוגבר לפתח דמנציה ואלצהיימר בגיל מאוחר וכי אירוע של בדידות חולפת באמצע החיים דווקא מפחית סיכון זה.

מתוך 2,880 המשתתפים במחקר, 7.6% חלו בדמנציה, מתוכם 81.2% חלו במחלת האלצהיימר. המחקר בדק נבדקים בגילאי 45 עד 64 והמעקב אחר המשתתפים היה עד סוף שנת 2018 וכלל 18 שנות מעקב לכל היותר. המחקר הראה כי הסובלים מבדידות באמצע החיים הם בעלי סיכון גבוה משמעותית לפתח דמנציה בהמשך החיים (יחס סיכון- 1.91, רווח בר סמך של 95%- 1.25-2.90,P <0.01). המחקר בדק קשר זה לאחר התאמה לדמוגרפיה, לשימוש ברשתות חברתיות, לבריאות גופנית ולסטטוס APOE4. עם זאת, המחקר הראה כי בדידות חולפת באמצע החיים קשורה דווקא לסיכון נמוך יותר לדמנציה ולאלצהיימר (יחס סיכון- 0.34, רווח בר סמך של 95%- 0.14-0.84, P <0.05).

אחת ממחברי המחקר, ד”ר וונדי קיו, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון אמרה בראיון ל- MedPage Today כי “מחקר זה הוא המחקר הראשון שמצא שבדידות ממושכת בהשוואה לבדידות חולפת משפיעה באופן שונה על הסיכון למחלת אלצהיימר”. “חוסן פסיכולוגי בעקבות חוויות חיים שליליות עשוי להסביר מדוע בדידות חולפת דווקא מגנה מדמנציה”, הוסיפה.

בהשוואה למשתתפים שלא דיווחו על בדידות, אנשים שסבלו מבדידות ממושכת היו בסיכון גבוה יותר לפתח דמנציה (13.4% לעומת 7.5%, P <0.01) ואלצהיימר (10.6% לעומת 6.0%, P<0.01). מנגד, אנשים עם בדידות חולפת היו בסיכון נמוך יותר לדמנציה (2.1% לעומת 7.5%, P<0.01) ולמחלת האלצהיימר (2.1% לעומת 6.0%, P<0.01).

מחברי המחקר ציינו מספר מגבלות. ביניהן צוין כי הבדידות נמדדה כמשתנה בודד שאינו רב מימדי ואולי אינו מסביר באופן מדויק את החוויה האמיתית. בנוסף המחקר ציין כי איסוף הנתונים היה יכול להיות תכוף יותר ועל כן ישנה מגבלה בהערכה של עד כמה תחושת הבדידות הייתה ממושכת או חולפת.

לכתבה ב- MedPage Today

אבחנות: Alzheimer, Depression
קטגוריות: חדשות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)
פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]
CBT מרחוק יעיל כמו טיפול פנים מול פנים (CMAJ)
טיפול קוגניטיבי התנהגותי מרחוק (CBT) יעיל באותה מידה כמו CBT קונבנציונלי למגוון של הפרעות נפשיות והפרעות סומטיות, כך מראה סקירה חדשה של RCTs שפורסמה ב-CMAJ
דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)
מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]
מספר האנשים עם אלצהיימר כמעט יוכפל עד שנת 2050 (Alzheimer's & Dementia)
לפי הערכות, כ-6.9 מיליון קשישים חיים עם אלצהיימר בארצות הברית, ועוד 200,000 אנשים מתחת לגיל 65, כך מראים נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alzheimer's & Dementia
ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]
האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)
במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]
צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)
צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]
זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)
מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.
בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)
שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.