בחולי סרטן מאושפזים קיים סיכון גבוה להדבקה נוזוקומיאלית ב-COVID-19, כאשר הזיהום הנגיפי מלווה בעליה בשיעורי התמותה, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-AACR. ממצאים אלו תומכים במתן טיפול לחולים אלו באזורים נקיים מ-COVID-19.
המחקר התצפיתי כלל 250 מבוגרים ו-3 ילדים (גילאי 4 עד 95 שנים) עם COVID-19 ומחלה ממארת, מהם 19% (47 חולים) נדבקו בנגיף במהלך אשפוז בבית חולים מסיבה שאינה קשורה לנגיף הקורונה ו-81% (206 חולים) נדבקו בנגיף בקהילה. הממאירויות הנפוצות היו אלו הנפוצות באוכלוסיה הכללית, כאשר סרטן שד וריאות היו הממאירויות הנפוצות ביותר, לאחריהן לימפומה, סרטן ערמונית וסרטן מעי גס ורקטום. מרבית החולים היו תחת טיפול פעיל כנגד ממאירות, לרוב טיפול כימותרפי.
לאחר חציון מעקב של 23 ימים, שיעורי התמותה הכוללים עמדו על 28%. עם זאת, שיעורי התמותה מכל-סיבה בחולים עם הדבקה נוזוקומיאלית ב-COVID-19 היו גבוהים יותר מכפליים, בהשוואה לחולים שנדבקו בנגיף הקורונה בקהילה (47% לעומת 23%, בהתאמה). בדומה, חציון משך ההישרדות עמד על 27 ימים בקבוצת החולים שנדבקו בנגיף בבית החולים ועל 71 ימים באלו שנדבקו בנגיף בקהילה (יחס סיכון של 2.2, p=0.002).
מניתוח רב-משתני עלה כי זיהום נוזוקומיאלי היה קשור באופן משמעותי ובלתי-תלוי עם תמותה. גורמי סיכון נוספים לפרוגנוזה גרועה כללו גיל, מצב תפקודי ירוד ושלב ממאירות מתקדם.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין קבוצות חולים שנדבקו בקהילה או בבית החולים בתוצאים אחרים, כולל דרישה לטיפול בחמצן, אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, צורך בהנשמה מלאכותית ומשך אשפוז.
החוקרים מציינים כי השיעור הנמוך של אשפוזים ביחידות טיפול נמרץ במחקר זה, לאור שיעורי תמותה של 28%, עשוי להעיד על המגמה לפיה הסיכוי של חולים עם ממאירות להתאשפז ביחידות טיפול נמרץ הוא קטן יותר.
ממצאים אלו תומכים בחשיבות ההקפדה על אמצעי בקרת זיהומים להגנה על חולים פגיעים, דוגמת חולים עם מחלות ממאירות.
מתוך כנס ה-AACR
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!