Angina pectoris/MI

ד”ר עידית דוברצקי מרי בהרצאתה בועידת הסוכרת: האם נס ליחם של מעכבי ה-DPP4?

בהרצאתה מנתחת ד"ר דובריצקי את מחקרי ה CVOT השונים של DPP-4, SGLT-2i ו- GLP-1i, ומדגישה שמחקרים אלו תוכננו ובוצעו כך שלא יהיו הבדלים ב -HBA1C בין הטיפול הנחקר לקבוצת הפלצבו וזאת על ידי שימוש בתרופות שונות נגד היפרגליקמיה (לא תרופת המחקר הנבדקת).

ד"ר דוברצקי מציגה נקודה שחשוב לבחון:
אם מסתכלים על זרוע הפלצבו בלבד במחקרי ה- CVOT רואים שנעשה שימוש רב בסולפונילאוריאה ובאינסולין על מנת לאזן את רמת הסוכר של המטופלים. נראה שככל שהוסיפו יותר מתרופות אלו הייתה עלייה במוות קרדיווסקולרי ובאישפוזים בגין אי ספיקת לב . לעומת זאת, במחקרים החדשים יותר, איזון קבוצת הפלצבו נעשה בעיקר באמצעות תרופות שהן incretin based therapy (DPP4-i בעיקר וגם GLP-1i) נראה שהייתה ירידה במוות קרדיווסקולרי ובאישפוזים בגין אי ספיקת לב – בזרוע הפלצבו.

ד"ר דוברצקי מוסיפה ומסבירה שמבחינה פיזיולוגית ישנם תהליכים שמסבירים למה טיפול ב- incretin based therapy (DPP4-i ו- GLP-1i) יכולים לגרום לאטנואציה של תהליכים אתרוסקלרוטיים בטווח הארוך, מה שאולי יכול להסביר את מה שנראה בקבוצות הפלצבו במחקרי ה- CVOT השונים.

ד"ר דובריצקי מדגישה שגם ההנחיות העדכניות עדיין מציבות את ה-DPP4 בקווי הטיפול המומלצים. ד"ר דובריצקי מדגישה את העובדה שמדובר בטיפול פומי נוח, עם פחות תופעות לוואי מה-GLP-1, ולכן גם פחות הפסקות טיפול. למעשה, טוענת ד"ר דובריצקי, כאשר לוקחים בחשבון את ההיענות לטיפול, האפקט של GLP-1 דומה מאוד לזה של DPP4 בהפחתת HbA1c.
ד"ר דובריצקי מסכמת בתשובה לשאלת הכותרת – לא נס ליחם! כי:

  • עדיין פעיל ובעל כוח
  • טיפול פומי בטוח
  • ניסיון מעל 12 שנים
  • עדויות ליעילות באוכלוסיות מורבידיות
  • מאפשר טיפול אינקרטיני במקרים של אי סבילות

לקליפ המסכם של ההרצאה – הקליקו כאן

להרצאה המלאה – הקליקו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה