Angina pectoris/MI

מחקר מצביע על הגיל האידאלי לביצוע בדיקת סידן בעורקים הכליליים במבוגרים צעירים (Journal of the American College of Cardiology)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שפורסם ב-Journal of the American College of Cardiology הציג משוואות סיכון חדשות היכולות לסייע בקביעת הצורך בבדיקה ראשונה של סידן בעורקים הכליליים (CAC) במבוגרים צעירים בכדי לזהות נבדקים בסיכון הגבוה ביותר להתפתחות טרשת עורקים מוקדמת. “למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה בה נוצרו משוואת סיכונים קליניים למצב בו יש המרה ראשונית מ-CAC 0 לציון גבוה יותר שניתן להשתמש בהן להנחיית תזמון בדיקות ה-CAC בקרב צעירים”, אמר מחבר המחקר.

בדיקת CAC היא מנבא בלתי תלוי של תחלואה טרשתית של הלב וכלי הדם (ASCVD), אך לא מומלץ לבצע בדיקה שגרתית זו בקבוצות בסיכון נמוך. ההנחיות בארה”ב אומרות כי ניתן לשקול בדיקות CAC (דרגה IIa) במבוגרים בני 40 עד 75 בסיכון בינוני (סיכון ל-ASCVD ל-10 שנים בין 7.5% ל-20%) כאשר ההחלטה להתחיל טיפולים מונעים אינה ברורה.

משוואות הסיכון הספציפיות למין נגזרו מכ-22,346 מבוגרים בני 30 עד 50 שעברו בדיקות CAC בין השנים 1991 ל-2010. לפי המחקר, 92.7% מהמשתתפים היו בסיכון נמוך ב-10 שנים הקרובות ל-ASCVD של מתחת ל-5%, אך ל-34.4% היו ציוני CAC של מעל 0 (חציון, 20 יחידות אגאטסטון). בהנחה שעל מנת לאבחן אדם אחד עם CAC מעל 0 יש לסקור 4 נבדקים, הגיל האופטימלי לסריקה ראשונה בקרב גברים צעירים ללא גורמי סיכון חושב כ-42.3 שנים, ולנשים 57.6 שנים. צעירים עם גורם סיכון אחד או יותר, יהיו עם CAC מעל 0 לפחות 3.3 שנים קודם לכן בממוצע. סוכרת הייתה בעלת ההשפעה החזקה ביותר של מטופל לפתח CAC מעל 0, כאשר השינוי חל אצל גברים ונשים 5.5 שנים ו-7.3 שנים קודם לכן בממוצע, בהתאמה.

“התועלת החזויה של CAC לתוצאות ASCVD דומה בסוכרת מסוג 1 ומסוג 2; עם זאת, אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 1 עשויים למעשה לפתח CAC מעל 0 בגיל 17,” אמר, “ולכן, בהחלט יש צורך במחקרי CAC באוכלוסייה זו.” לעומת זאת, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, עישון פעיל והיסטוריה משפחתית של CHD נקשרו בנפרד להתפתחות CAC 3.3 עד 4.3 שנים קודם לכן. באופן כללי, הזמן ל-CAC היה ארוך יותר בקרב נשים מאשר גברים בפרופיל גורם סיכון נתון.

“המחקר מועיל מבחינה תיאורית ואפידמיולוגית ועוזר לנו להבין את השכיחות המשוערת של סידן כלילי גדול מ-0 בקרב גברים ונשים צעירים יותר, אבל אני לא משוכנע שזה ישנה או צריך לשנות את הפרקטיקה הקלינית”, אמר הקרדיולוג ד”ר פיליפ גרינלנד מאוניברסיטת נורת’ווסטרן בשיקגו. ד”ר גרינלנד, שהיה שותף לביקורת על בדיקות ה-CAC בתחילת החודש, אמר כי CAC הוא הכלי החזק ביותר שיש לנו על מנת לשפר את חיזוי הסיכונים מעבר לציוני הסיכון הסטנדרטיים, אך הוא כרוך בחשיפה לקרינה ועלויות נוספות. בדיקות CAC שימושיות במיוחד כשובר שוויון בקרב חולים מבוגרים בסיכון בינוני שעשויים להיות על הגבול בין התחלת הטיפול התרופתי למניעה ראשונית, אך עלולות להיעשות גם בקרב “חולים צעירים בסיכון נמוך, וכפי שהם מראים במחקר, שיעור האנשים שיש להם בדיקה חיובית הוא הרבה מתחת לחצי”. לדבריו, “זה אומר שיהיה מספר גדול מאוד של אנשים שהם CAC 0, וזה מה שהיינו מצפים מאנשים צעירים יחסית, אבל לא הייתי שמח לנסות להסביר את זה למטופל: ‘אינני רואה טרשת עורקים כלילית כרגע, אך אנו עדיין רוצים לטפל בגורמי הסיכון שלך’. זה סוג של מסר דיסוננסי”.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

  • אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.

    פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים  בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • הבטיחות הקרדיווסקולארית של Romosozumab לעומת אנאלוגים ל-PTH בטיפול באוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    הבטיחות הקרדיווסקולארית של Romosozumab לעומת אנאלוגים ל-PTH בטיפול באוסטיאופורוזיס (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים ממחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי טיפול ב- Romosozumab (איבניטי) לאוסטיאופורוזיס מלווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים, בהשוואה לטיפול באנאלוגים ל-PTH. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Romosozumab הינו נוגדן המשמש לטיפול באוסטיאופורוזיס ובעל תכונות המשפיעות לטובה על בניית עצם. השימוש הקליני ב- Romosozumab מלווה בחשש מפני אירועים […]

אחיות ואחים יקרים,

לרגל יום האחיות והאחים המצוין היום, 16 באפריל 2024, אנו מצדיעים לכם ומוקירים את פועלכם.

אתם, הגיבורים שנלחמים על חייהם של חיילים ושל אזרחים, ולא משנה באילו תנאים, וזאת באומץ, בגבורה וללא פשרות, ראויים לכל הערכה.
תודה רבה בשם חברת e-Med ובשם המדינה כולה.