Anxiety

יעילות גבוהה של Vortioxetine (ברינטליקס) בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי וטראומה קודמת (J Affect Disord)


במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ל- Vortioxetine(ברינטליקס) יעילות בטווח הקצר ובטווח הארוך בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והיסטוריה של טראומה קודמת, עם הקלה בתסמיני חרדה ודיכאון ושיפור התפקוד הכולל.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של Vortioxetine במבוגרים עם הפרעת דיכאון מג’ורי, אשר דיווחו על טראומה בילדות או לאחרונה. הם אספו נתונים אודות מטופלים שלקחו חלק בארבעה מחקרים כפל-סמיות, אקראיים, מבוקרי-פלסבו, קצרי-טווח להערכת היעילות של Vortioxetine (5-20 מ”ג/יום) בהשוואה לפלסבו בחולים בגילאי 18-75 שנים עם הפרעת דיכאון מג’ורי. הם בחנו את השינויים מתחילת המחקר עד לאחר 8 שבועות במדדי MADRS (Montgomery-Åsberg Depression Rating Scale), HAM-A (Hamilton Anxiety Rating Scale), CGI-I (Clinical Global Impression – Improvement) ו-SDS (Sheehan Disability Scale) בכל מחקר בנפרד וכן במסגרת מטה-אנליזה. עוד נבחנו הנתונים ממחקר להערכת מניעת הישנות בטווח הארוך להערכת Vortioxetine במינון 5 ו-10 מ”ג.

החוקרים מדווחים כי 1,113 מבין 1,811 משתתפים (61%) דיווחו על היסטוריה של טראומה במחקרים בטווח הקצר. הממצאים הצביעו על השפעה משמעותית של Vortioxetine בהשוואה לפלסבו על מדדי MADRS (10 מ”ג, 2.2-, p=0.25; 20 מ”ג, 4.4-, p<0.001), HAM-A (20 מ”ג, 1.60-, p=0.12), CGI-I (5 מ”ג, 0.3-, p=0.28; 10 מ”ג, 0.3-, p=0.13; 20 מ”ג, 0.5-, p=0.009) ו-SDS (20 מ”ג, 2.3-, p=0.007) בחולים עם היסטוריה של טראומה בילדות ו/או טראומה לאחרונה.

במחקר להערכת מניעת הישנות, 51% מהמשתתפים (198 מבין 392) דיווחו על היסטוריה של טראומה. בקרב משתתפים עם היסטוריה של טראומה בילדות ו/או לאחרונה אשר חולקו לטיפול-דמה תועד סיכוי גבוה משמעותית להישנות, בהשוואה למשתתפים אשר טופלו ב- Vortioxetine (יחס סיכון של 2.8, p=0.0019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על יעילות רבה של Vortioxetine בטווח הקצר ובטווח הארוך בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורי והיסטוריה של טראומה בילדות ו/או לאחרונה. עוד נרשמה ירידה משמעותית בסיכון להישנות תסמיני דיכאון מג’ורי באוכלוסיה זו.

J Affect Disord. 2019;263:258266

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר מכבי: 43% מהציבור הישראלי מדווח על שינוי לרעה במצבו הנפשי מאז פרוץ המלחמה (מכבי שירותי בריאות)

    סקר חדש ומקיף שערכה מכבי שירותי בריאות במלאת חצי שנה למלחמת 'חרבות ברזל' חושף את המצב הבריאותי של הציבור הישראלי, כפי שהוא עצמו תופס אותו, רגע לפני חג הפסח. מהסקר עולה נתון מדאיג: עליה של יותר מ-100% בשיעור האזרחים שתופסים את מצבם הבריאותי כבינוני או גרוע בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה

  • פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]

  • טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    טיפול לאחר לידה טראומטית עשוי להגן מפני תסמיני PTSD (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    התערבות פסיכולוגית קצרה זמן קצר לאחר לידה טראומטית עשויה להגן מפני התפתחות תסמיני הפרעת דחק בתר חבלתית על-רקע לידה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי להפרעת דחק בתר-חבלתית (Posttraumatic Stress Disorder, או PTSD) על-רקע לידה מאפיינים ייחודיים התומכים בתועלת האפשרית של התערבות מוקדמת […]

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה