הפרעות על-רקע דחק מלוות בסיכון מוגבר למחלה נוירו-דגנרטיבית בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי גדול שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעת דחק בתר-חבלתית נקשרה בעבר עם סיכון מוגבר לדמנציה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הפרעות אחרות על-רקע דחק והקשר עם מחלות נוירו-דגנרטיביות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הפרעות על-רקע דחק ובין הסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות.
מדגם המחקר כלל 61,748 משתתפים עם הפרעות על-רקע דחק ו-595,335 ביקורות תואמות ללא הפרעות דומות. בניתוח להשוואת חולים עם אחאים ללא הפרעת דחק נכללו 44,839 חולים עם הפרעות על-רקע דחק ו-78,482 אחאים ללא הפרעות דומות.
הגיל החציוני בתחילת המעקב עמד על 47 שנים ו-24,323 (39.4%) מאלו עם הפרעות על-רקע דחק היו גברים. חציון משך המעקב עמד על 4.7 שנים.
בהשוואה לאלו ללא הפרעות על-רקע דחק, בקרב אלו עם הפרעות אלו תועדה עליה של 57% בסיכון להפרעות נוירו-דגנרטיביות (יחס סיכון של 1.57, רווח בר-סמך 95% של 1.43-1.73). העליה בסיכון הייתה גדולה יותר בהערכת הסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות וסקולאריות (יחס סיכון של 1.80, רווח בר-סמך 95% של 1.40-2.31), בהשוואה למחלות נוירו-דגנרטיביות ראשוניות אחרות (יחס סיכון של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.48). החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית עם מחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.67), אך לא עם מחלת פרקינסון או ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis).
התוצאות מניתוח הנתונים ממדגם האחאים תמכו בתוצאות המחקר הראשי והעידו כי הקשר בין הפרעות על-רקע דחק ובין מחלות נוירו-דגנרטיביות אינו מוסבר רק ע”י גורמים משפחתיים משותפים לאחאים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים לפיהם אירועי דחק והפרעות על-רקע דחק עשויים להוביל לסיכון מוגבר להפרעות נוירו-דגנרטיביות עשויים לספק הזדמנות למנוע הפרעות אלו ע”י זיהוי אלו בסיכון לדמנציה לאור הפרעות דחק בגיל צעיר.
JAMA Neurology. Published online March 9, 2020
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!