במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open טוענים מומחים כי יש מקום לקבוע את סוג פרפור פרוזדורים על-בסיס אירועים לאורך 24 שעות כסף להגדרת פרפור פרוזדורים ממושך לאחר אבלציה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות ממליצות כי סיווג פרפור פרוזדורים יתבסס על משך האירוע, כאשר קטגוריות אלו מהוות את הבסיס להמלצות לטיפול. למרות שמדובר בסיווג פרגמטי, גישה זו אינה מבוססת על תהליכים פתופיזיולוגיים וייתכן כי אינה משקפת נכונה את התוצאות הקליניות. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין משך אירוע פרפור פרוזדורים ובין תוצאות הפרעת הקצב לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים.
החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר CIRCA-DOSE (Cryoballoon vs Irrigated Radiofrequency Catheter Ablation: Double Short vs Standard Exposure Duration), אשר נערך בשמונה מרכזים ברחבי קנדה. מדגם המחקר כלל 346 חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, עם אבחנה של פרפור פרוזדורים תסמיני, אשר הופנו לאבלציה באמצעות צנתר. בכל החולים הושתל מוניטור לבבי לפחות 30 ימים טרם האבלציה.
טרם האבלציה, המשתתפים סווגו על-פי האירוע הממושך ביותר של פרפור פרוזדורים. הזמן עד להישנות ראשונה של הפרעת קצב פרוזדורית תסמינית או א-תסמינית (פרפור פרוזדורים, רפרוף פרוזדורים, או טכיקרדיה פרוזדורית) לאחר אבלציה ולפי נטל פרפור פרוזדורים (אחוז הזמן בפרפור) בניטור רציף לפני ואחרי האבלציה.
מדגם המחקר כלל 346 חולים (גיל ממוצע של 59 שנים, 67.7% גברים). מבין אלו, 263 חולים (76%) אובחנו עם פרפור פרוזדורים שנמשך פחות מ-24 שעות; 25 חולים (7.2%) אובחנו עם פרפור פרוזדורים שארך 24-48 שעות; ב-40 חולים (11.7%) משך האירוע היה 2-7 ימים וב-18 חולים (5.2%) הפרעת הקצב נמשכה למעלה משבוע.
שיעורי הישנות מתועדת של כל הפרעת קצב מהירה לאחר אבלציה היו נמוכים יותר משמעותית בחולים עם אירוע פרפור פרוזדורים שארך פחות מ-24 שעות בניטור רציף, בהשוואה לאלו עם הפרעת קצב ממושכת יותר (24 שעות לעומת 24-48 שעות: יחס סיכון של 0.41, p=0.009; 24 שעות לעומת 2-7 ימים: יחס סיכון של 0.25, p<0.001; 24 שעות לעומת מעל 7 ימים: יחס סיכון של 0.23, p<0.001).
בחולים עם אירועי פרפור פרוזדורים אשר נמשכו פחות מ-24 שעות טרם האבלציה תועד חציון נטל פרפור פרוזדורים לאחר-אבלציה שהיה קטן משמעותית (0%) בהשוואה לאלו עם אירועי פרפור פרוזדורים טרם האבלציה שארכו 2-7 ימים (0.1%, p=0.003) ואלו עם אירועי פרפור שארכו למעלה משבוע (1.0%, p=0.008). לא תועדו הבדלים בהישנות הפרעת הקצב או נטל פרפור פרוזדורים בין שלוש הקבוצות עם משך פרפור פרוזדורים של מעל 24 שעות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אירועי פרפור פרוזדורים שאינם אורכים מעל 24 שעות רצופות תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר משמעותית של הישנות הפרעת הקצב לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים. מכאן עולה כי ייתכן וההנחיות הנוכחיות לסיווג פרפור פרוזדורים אינן משקפות נכונה את התוצאות הקליניות.
JAMA Netw Open 2020
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!