חדשות

שונות בערכי לחץ הדם לאחר דימום תוך מוחי בטווח הקצר מנבאת נכות (ESOC)

10/09/2021

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

שונות גדולה יותר בטווח קצר בלחץ הדם הסיסטולי לאחר דימום תוך מוחי קשורה בסיכון מוגבר לנכות לטווח ארוך, כך עולה ממחקר חדש שהוצג בכנס ארגון השבץ אירופי (ESOC) 2021. ניתוח מאוחד של ניסויים מבוקרים אקראיים זה הצביע על כך שכל עלייה של 10 מ"מ כספית בסטיית התקן של השונות בלחץ הדם הסיסטולי קשורה לעלייה של 18% בסבירות לפגיעה תפקודית תוך 90 יום. הקשר היה חזק יותר בקרב מטופלים שעברו טיפולים אינטנסיביים להורדת לחץ דם. "הממצאים שלנו מספקים תמיכה בהורדה זהירה וקבועה של לחץ הדם בשלב מוקדם לאחר דימום תוך מוחי חריף, במיוחד בחולים שצריכים לעבור הורדת לחץ דם אינטנסיבית מוקדמת על פי ההנחיות החדשות של ארגון השבץ האירופי וכמה הנחיות בינלאומיות אחרות", כתב מחבר המחקר.

דימום תוך מוחי כולל סיכון גבוה לתמותה ולנכות מתמשכת בקרב השורדים. בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה קודמת מצאו החוקרים קשר בין שונות גבוהה בלחץ הדם הסיסטולי לבין תוצאה תפקודית לקויה לאחר דימום תוך מוחי חריף. בסקירה זו נצפה כי כל עלייה של 10 מ"מ כספית בסטיית התקן בלחץ הדם הסיסטולי הייתה קשורה לעלייה של כ-40% בסיכויים לתפקוד לקוי תוך 90 יום. אולם למחקר זה היו מגבלות. "מספר מחקרים שנכללו במחקר לא היו מותאמים לערפלנים כמו לחץ דם ממוצע במהלך הטיפול", אמר מחבר המחקר, "ואף אחד לא חקר הטרוגניות באשר למאפייני ההתערבויות להורדת לחץ הדם שקיבלו החולים".

לניתוח זה, החוקרים הגדירו את השונות בלחץ הדם הסיסטולי לטווח קצר כסטיית תקן של מדידות לחץ הדם הסיסטולי מהשעה הראשונה ועד 24 לאחר ההקצאה האקראית. במחקר השתתפו 6221 חולים והתוצא העיקרי שנבדק במחקר היה תפקוד, שהוגדר לפי מדד modified Rankin (mRS), כ-90 עד 180 יום לאחר ההקצאה האקראית. המחקר הראה קשר לינארי בין השונות בלחץ הדם הסיסטולי בטווח קצר במהלך 24 השעות לאחר ההקצאה האקראית והתוצא התפקודי. עבור כל עלייה של 10 מ"מ כספית בסטיית התקן של לחץ הדם הסיסטולי, יחס הסיכויים המותאם (OR) לשינוי שלילי בציון ה-mRS היה 1.18 (P <.001). בנוסף, החוקרים מצאו קשר משמעותי (P <.001) לתרופות נפוצות להורדת לחץ דם, כמו חוסמי אלפא ובטא (OR, 1.30), חוסמי תעלות סידן (OR, 1.51), מגנזיום סולפט (OR , 1.05), וניטרט (OR, 1.05). הם גם הראו קשר (P <.001) לאסטרטגיה להורדת לחץ דם המבוססת על מטרה (OR, 1.32).

לדברי מחבר המחקר, "עד שיתפרסמו נתונים חדשים, מומלץ לרופאים לעקוב אחר ההנחיות הקיימות בנושא הורדת לחץ דם בדימום תוך מוחי חריף. עם זאת, זה סביר לשקול אסטרטגיות להפחתת השונות של לחץ הדם הסיסטולי, אשר עשויות להתבצע באמצעות שימוש בתרופות מסוימות להורדת לחץ דם הניתנות בעירוי רציף ולא בבולוס לסירוגין בשלב מוקדם של דימום תוך מוחי חריף."

לכתבה ב- Medscape

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני