(*) ד”ר רז הגואל הוא מנהל מרכז רפואי לטיפול בהשמנה

אפשר להעריך בזהירות שבעוד מספר חודשים, ישראל תצליח לחזור לשגרה. מספר המתחסנים הולך וגדל[i], שיעור החולים הקשים הולך ופוחת, ועל אף המגבלות, המשק נפתח אט אט ובהדרגה. אולם, גם אחרי שננצח את הנגיף, העולם יאלץ להתמודד ההשלכות הקשות שהותירה המגיפה. למרבה הצער, תהליך השיקום יהיה ארוך וקשה.

בשנה האחרונה הקורונה פגעה ביכולת שלנו לשמור על אורח החיים הבריא. הלחץ, המתח, והשעות ארוכות מול מסכי המחשב, גרמו לישראלים רבים לעלות במשקל[ii]. סגירת חדרי הכושר, הגבלת מרחקי היציאה מהבית והריחוק החברתי הובילו לירידה בביצוע הפעילות הגופנית. המשבר הכלכלי, שיעורי האבטלה והבדידות הגבירו את תחושת הדיכאון שהחמירה את בעיית ההשמנה. בדו”ח שפורסם לאחרונה בארצות הברית[iii] מעריכים מומחים לבריאות הציבור, ששיעור הסובלים מעודף משקל והשמנה צפוי לזנק אחרי הקורונה בעשרות אחוזים.

למשקל עודף ולהשמנת ייתר יש השפעה גם במקרים של תחלואה בקורונה.[iv] בשנה החולפת פורסמו מחקרים רבים באירופה ובארצות הברית שמצאו כי השמנה מעמידה אנשים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים מהמחלה, לאשפוז במחלקות לטיפול נמרץ ולמוות כתוצאה מנגיף COVID-19, כאשר הסיכון גדל משמעותית ככל שמדד מסת הגוף (BMI) עולה. גם בישראל, השמנה היא מחלת הרקע הנפוצה ביותר בקרב מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ בבתי החולים כתוצאה מהנגיף.

בשנים האחרונות, עוד בטרם התפרצות המגיפה, בעיית ההשמנה בעולם הולכת וגדלה. במחקר שהתפרסם השבוע [v]נמצא ששיעורי התמותה מהשמנה גבוהים יותר משיעורי התמותה מעישון בבריטניה וסקוטלנד. על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי בין השנים 1977 עד 2019 שיעורי ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער הוכפלה פי 4 מ-4% ל-18%.[vi] גם הנתונים בישראל אינם מעודדים ועל אף מאמצים הנעשים במערכות הבריאות בשנים האחרונות, שיעור ההשמנה הולכים ותופחים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. על-פי נתוני המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות מעל למחצית מהאוכלוסייה סובלת מעודף משקל והשמנת יתר.[vii] לפני כשלוש שנים ההסתדרות הרפואית בישראל הצטרפה לארגון הבריאות העולמי וקבעה שהשמנה היא מחלה.[viii]

אין ספק שמערכת הבריאות תאלץ להתמודד מול אתגרים רבים ביום שאחרי המגפה. ראשי המערכת יהיו עסוקים ובצדק בהגדלת מספר הצוותים הרפואיים, בהזרמת תקציבים לבתי החולים ולמלא את המחסנים בציוד. יחד עם זאת, ביום שבו יסתיים הכאוס המטורף שהעולם נאלץ להתמודד איתו, אסור יהיה לשכוח לטפל במגפת ההשמנה שגובה מיליוני קורבנות בכל שנה ברחבי העולם.[ix] על משרד הבריאות לשנות סדרי עדיפויות ולהשקיע במניעה ולא רק בריפוי של מחלות. אם לא נפעל לשינויי אורח החיים, מגפת הקורונה אולי תעלם, אבל מגפת ההשמנה שבשנה האחרונה החמירה עוד יותר עלולה להמשיך להכות בנו, ולגבות הרבה יותר קורבנות.

עלינו לנצל את המשבר הבריאותי הגדול ביותר במאה הנוכחית כדי להוביל שינוי. יש צורך להגביל את הפרסום והשיווק של מזון ומשקאות עשירים בשומנים, סוכר ומלח; להטיל מיסוי על משקאות ממותקים, ולפעול להורדת מחירים על מזונות בריאים; יש לעודד צעירים ומבוגרים לעשות פעילות גופנית ולבנות מסלולי הליכה ורכיבה על אופניים במרכז ובפריפריה; עלינו ללמד את ילדינו לפתח הרגלי תזונה בריאה כבר בגיל צעיר ולהוות להם דוגמה אישית. הקורונה היא לא רק משבר, היא גם הזדמנות וכעת זה הזמן להתמודד עם נזקי המגפה שילוו אותנו עוד שנים ארוכות.