הודעת הטכניון

קבוצת חוקרים בין-לאומית מישראל ומסקוטלנד מדווחת במגזין המדעי היוקרתי Nature Cancer על פריצת דרך העשויה להשפיע על הטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח. בקבוצה שותפים חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ואוניברסיטת ת”א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו.

המחקר האמור מתמקד בלוקמיה לימפובלסטית חריפה – הסרטן הנפוץ ביותר בילדים. אף שאחוזי ההחלמה ממחלה זו גבוהים יחסית, הטיפול קשה ומלווה בתופעות לוואי רבות, העשויות להופיע שנים לאחר ההחלמה.

מאחר שאחת הסכנות הגדולות במחלה זו היא התפשטות של גרורות למוח, ילדים המאובחנים כחולים בלוקמיה לימפובלסטית חריפה מקבלים טיפול מונע המגן על המוח מגרורות כאלה. כיום מבוסס טיפול זה על הזרקה של תרופות כימותרפיות לנוזל השדרה, ולעתים גם על הקרנות לגולגולת, וגם כאן קיימת בעיה של תופעות לוואי. אלה נובעות מפגיעה בתפקוד המוח מכיוון שאותן תרופות כימותרפיות פוגעות גם בתאי מוח בריאים. זה הרקע למאמץ הכלל-עולמי לפתח טיפולים סלקטיביים יותר, שיפגעו בתאי הלוקמיה בלבד ולא בתאי המוח. במחקר הנוכחי התברר לראשונה כי הפתרון טמון בחומצות שומן.

חומצות שומן הן משאב חיוני לתא, וגם תאי הלוקמיה זקוקים להן. במח העצם ובדם מוצאים תאי הלוקמיה מספיק חומצות שומן, אולם כאשר הם נודדים למוח בתהליך הגרורתי הם מגיעים לאזור דל מאד בחומצות שומן. כדי להמשיך להתקיים ולשגשג שם, כך מתברר במחקר שהתפרסם כעת, הם פיתחו יכולת לייצר בעצמם את חומצות השומן האמורות.

על סמך תובנות אלה העריכו החוקרים כי טיפול בתרופות הבולמות יצירת חומצות שומן ימנעו מתאי הלוקמיה לייצר חומצות אלה וכך “ירעיבו” אותם ולא יאפשרו להם לשגשג במוח. ואכן, שימוש בתרופות כאלה בעכברים בלם את התפתחות הלוקמיה הגרורתית במוח.

התרופות ששימשו במחקר הנוכחי הן תרופות הנמצאות בפיתוח ולכן עדיין אינן מאושרות לשימוש בבני אדם; עם זאת, ממצאי המחקר פותחים צוהר חדש לטיפול מדויק יותר, וככל הנראה פחות רעיל, שימנע התפשטות לוקמיה למוח.

המאמר הוא פרי שיתוף פעולה בין קבוצות מחקר של שלושה חוקרים ובוצע על ידי שלוש חוקרות צעירות: ד”ר אנג’לה מריה סבינו ממעבדתו של פרופ’ שי יזרעאלי (בתמונה) מהמערך להמטואונקולוגיה ילדים במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית והמחלקה לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ד”ר שרה איזבל פרננדס ממעבדתו של פרופ’ אייל גוטליב ממכון המחקר רפפורט ומהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וד”ר אוריאן אוליבאריס ממעבדתה של ד”ר קריסטין הלסי מאוניברסיטת גלאזגו. חלק מסוים של המחקר בוצע במעבדה של פרופ’ מייקל חרס בבית החולים לסרטן סלואון קטרינג בניו יורק.

ממצאי המחקר רלוונטיים לא רק ללוקמיה לימפובלסטית חריפה אלא גם לסוגי סרטן אחרים בילדים ומבוגרים כאחד. זאת משום שרוב התמותה מסרטן אינה נגרמת מהגידול הראשוני אלא מהתפשטות גרורות לאיברים מרוחקים. המחקר הנוכחי, המצביע על הסתגלותם של תאי הסרטן לאיברים שאליהם מתפשטות הגרורות, סולל דרך לטיפולים ביולוגיים שיחסמו את מנגנוני ההסתגלות האמורים וכך יבלמו את ההתפשטות הגרורתית.

המחקר נתמך על ידי המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה, הקרן האיטלקית לחקר הסרטן (FIRC),  קרן וויליאם ואליזבת דייוויס, קרן לורה ואייק פרלמוטר, קרן גרמניה-ישראל, קרן נורמן וסיידי לי, הקרן הלאומית למדע, האיחוד האירופי (ERA NET TRASCALL program), הקרן לחקר הסרטן בישראל ו-Cancer Research UK.

This project has received funding from the European Unions Horizon

2020 Research and Innovation Programme under the Marie Skłodowska-Curie grant

agreement META-CAN No 766214.