חדשות

התפתחות המיקרוביוטה של המעי מונעת ע''י אנזים מסוים בחלב אם (Applied and Environmental Microbiology)

18/05/2016

פורסם לראשונה ב-UNIVADIS

מחקר חדש מצא כי אוליגוסכרידים ששוחררו מגליקופרוטאינים של חלב הם מצע צמיחה סלקטיבי לביפידובקטריה הקשורה לתינוק.

חלב אם, בנוסף להזנת הילוד, מספק מגוון גליקנים (שרשראות אוליגוסכרידים) מורכבים שבנייתם מבטיחה העשרה ספציפית של שחקני מפתח במיקרוביוטה של המעי. בנוסף, בחלב אם ישנם גליקופרוטאינים אשר משמשים כסובסטרט גדילה עבור הביפידובקטריה שבמעי הילוד.

תינוק בן יומו אינו נולד עם מיקרוביוטה של המעי אלא מפתח אותה עם הלידה, תהליך שנמשך ומבסס את עצמו בשנים הראשונות של החיים באמצעות יניקה של חלב אם.

מחקרים רבים הראו לאחרונה כי למיקרוביוטה של המעי יש השפעה על הפיזיולוגיה, המטבוליזם, התזונה והמערכת החיסונית של האדם – היא מזינה אוכלוסייה בקטריאלית מסוימת שעוזרת בהזנה ובהגנה על הילד. במחקרי עבר שלהם, הראו החוקרים כי מקור הזנה זה הוא גליקופרוטאינים, אשר נוכחים בחלב ומעשירים את המיקרוביוטה של המעי. אך אין היה זה ידוע האם אלו הגליקנים או הפוליפפטידים, מרכיבי הגליקופרוטאינים, אשר משמשים כמקור ההזנה.

כעת, מחקר חדש של UC-Davis שפורסם ב- Applied and Environmental Microbiology, חשף כי ביופידובקטריה (B. infantis) ניזון מגליקנים. ממצא זה נחשף הודות לגילוי האנזים EndoBI-1 (endo-β-N-acetylglucosaminidase), אשר מיוצר בקירות התא של הביפידובקטריה, המצוי ביילוד. אנזים זה מסוגל להסיר מגוון של N-linked גליקנים מהגליקופרוטאינים, בין אם מחלב אם או מחלב מן החי. בבדיקת ספקטרומטר מסה, נמצא שהגליקנים מסוגלים לשמש כמקור ההזנה היחידי של תת המין ביפידובקטריה לונגום אינפנטיס, וזאת לאחר שנשללה גדילת החיידקים בשימוש בפוליפפטידים בלבד, אשר הוסרו מהגליקופרוטאינים. לפיכך, מגוון ה- N-linked גליקנים מסוגל לשמש כפרה- ביוטיקה חדשנית.

החוקרים מאמינים כי ממצאים אלו יוכלו להוביל בעתיד לשימוש בחלב מן החי, על- מנת לשלב אוליגוסכרידים בתמ"ל ולהפוך אותם למוצרים טובים יותר.

Oligosaccharides released from milk glycoproteins are selective growth substrates for infant-associated bifidobacteria, Sercan Karav et al., Applied and Environmental Microbiology, published 16 April 2016.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני