הודעת מכון מטרנה

מכון מטרנה חילק ארבע מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות בכנס איגוד רופאי הילדים:

ד”ר יניב עובדיה-מרכז רפואי ברזילי,אשקלון

ד”ר אורלי לבקוביץ שטרן- מרכז רפואי מאיר,כפר סבא

ד”ר יואל טולדנו-מרכז רפואי רבין,פתח תקווה

פרופ’ דגנית טולדנו- הטכניון, חיפה

זכו במלגות בשווי כולל של 150,000

נציגי המועצה המדעית של מכון מטרנה ומנכ”לית מטרנה, הגב’ קרן זופניק, העניקו 4 מלגות מחקר בתחום תזונת תינוקות לחוקרים מהמרכזים הרפואיים ברזילי, מאיר, רבין והטכניון.

לדברי קרן זופניק, מנכ”לית מטרנה, מכון מטרנה החוגג השנה 12 שנים להיווסדו, הוקם בליווי ושיתוף מומחים מהשורה הראשונה, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות על היבטיה המגוונים מתוך הכרה בחשיבות הנושא. לכולנו ברורה מאד חשיבות התזונה בתקופת 1000 הימים הראשונים לעובר, לתינוק ולילד הרך, וההשלכות העצומות שלה לטווח הארוך. חומר מחקרי רב הולך ומצטבר בנושאים אלו בשנים האחרונות ואנו שמחים וגאים לתמוך במחקר בתחום זה בישראל.”

מכון מטרנה הוקם בשנת 2007, במטרה לתמוך במחקרים ישראליים בנושאי תזונת תינוקות וילדים   מתוך הכרה בחשיבות הנושא. ­את המכון מלווה מועצה מדעית בלתי תלויה לבחירת הצעות המחקר הזוכות וחברים בה מומחים מהשורה הראשונה בתחום תזונה ורפואת ילדים בישראל (ע”פ סדר הא”ב):

ד”ר צחי גרוסמן, פרופ’ וויצמן צבי (יו”ר), גב’ כוכבי בריג’יט, פרופ’ לובצקי רונית, פרופ’ לזמס אורי, פרופ’ ריסקין אריה. בחירת העבודות נעשית ע”פ קריטריונים מוסכמים מראש. בימים אלו יוצא קול קורא להגשת הצעות מחקר לשנת 2020

להלן תקצירי המחקרים הזוכים לשנת 2019:

ד”ר יניב עובדיה: משק יוד בנשים הרות ותפקוד בלוטת התריס ביילודיהן

מחסור ביוד בתזונת נשים הרות היא הסיבה העיקרית (הניתנת למניעה) לנזק מוחי ביילוּדים. בנוסף, מחסור זה הינו גורם משמעותי לתת-תריסיות מוּלדת. במדגם ארצי של דגימות שתן אשר נעשה בקרב נשים הרות בישראל בשנת 2016 התגלה מחסור ביוד. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את משק היוד במדגם נשים הרות החשופות למים מותפלים מדוללי יוד בתזונתם. כמו כן, להעריך את מקור והרגלי הצריכה של היוד ולבחון את הקשר בין משק היוד במדגם, מאפייני תזונת האם לבין תפקודי בלוטת התריס. במחקר נמצא כי רק מחצית מהנשים ההרות נטלו תוסף תזונה המכיל יוד במהלך ההריון. עוד התגלה כי מאפייני תזונת היוד בנשים הרות החשופות למים מותפלים מדוללי-יוד משפיעים על תפקודי בלוטת התריס שלהן ושל יילוּדיהן.

ד”ר יואל טולדנו: השפעתה של תוכנית התערבות כרונו-תזונתית בקרב נשים עם סוכרת הריונית על האם והיילוד (השפעת תזונת האם הסוכרתית על העובר)

בישראל שיעור סוכרת הריונית מוערך בכ-4.3% מכלל ההריונות. היא מוגדרת כאי סבילות לגלוקוז, אשר מופיעה או מתגלה לראשונה במהלך ההיריון. ידוע, כי סוכרת הריונית מעלה את הסיכון של האם ויילודה לפתח סיבוכים מטבוליים ומילדותיים. אל מכלול גורמי הסיכון ה”ידועים” להתפתחות סוכרת הריונית וסיבוכיה (גיל מבוגר, השמנה, סוכרת הריונית בעבר, סוכרת במשפחה) נוספו לאחרונה גם גורמים המכונים “כרונו-ביולוגיים”.

הגורמים הכרונו-ביולוגיים קשורים בפעילות השעונים היממתיים הפנימיים (שעונים צירקאדיניים), המווסתים פעילויות רבות בגוף במשך יממה בת כעשרים וארבע שעות. פעילויות אלו כוללות, בין השאר, סנכרון של הפרשת הורמונים וקביעת מחזוריות יממתית של מסלולים מטבוליים בשעות האור והחושך. כאשר ישנה אי התאמה בין המקצבים הצירקאדיניים, תיתכן הפרעה כרונו-ביולוגית הקשורה בין היתר עם אי סבילות לגלוקוז, עמידות לאינסולין והתפתחות סוכרת מסוג 2. הפרעה זו עלולה אף לתרום לעליה בשיעורי הסוכרת ההריונית, ולעליה בסיכון האם לפתח סוכרת עתידית. סקירת הספרות מעלה, כי השפעתן של ההפרעות הכרונו-ביולוגיות על מהלך ההיריון ותוצאותיו אינה מוערכת דיה בהיריון בכלל ובהיריון עם סוכרת היריון בפרט.

יעד המחקר להעריך את השלכותיהן של ההפרעות הכרונו-ביולוגיות על תוצאים גליקמיים ומילדותיים בנשים עם סוכרת הריונית וביילודים שלהן.

שיטות  יבוצע מחקר עוקבה פרוספקטיבי בקרב נשים, שיאובחנו עם סוכרת הריונית בשבועות 24-28 להריונן, ביחידה לרפואת האם והעובר, בית חולים לנשים, מרכז רפואי רבין בפ”ת. בעקבותיו, יבוצע מחקר קליני מבוקר לבחינת השפעת תוכנית התערבות כרונו-תזונתית על תוצאים גליקמיים ומיילדותיים של האם ויילודה.

תרומת המחקר ממצאי המחקר יתרמו להבנת ההשפעה האפשרית של ההפרעות הכרונו-ביולוגיות על מדדי האיזון הגליקמי של נשים עם סוכרת הריונית וסיבוכים מילדותיים, כולל מדדי משקל הלידה של צאצאיהן.

ד”ר אורלי לבקוביץ’ שטרן: השפעת הזנה תוך ורידית על רמת תיאמין בדם של פגים במשקל לידה נמוך מאד עם עיכוב גדילה תוך רחמי

תסמונת חידוש ההזנה היא הפרעה מטבולית המתפתחת במטופלים בתת תזונה, עם חידוש הזנה, המתבטאת בהיפוקלמיה, היפופוספטמיה, היפרקלצמיה  והיפומגנזמיה. פגים קטנים לגיל ההיריון הינם בסיכון להפרעה מטבולית הדומה לתסמונת חידוש ההזנה. ההשערה היא כי חידוש ההזנה לאחר תת התזונה התוך רחמית, מוביל להפרעות מטבוליות במנגנון דומה לתסמונת חידוש ההזנה בילדים ומבוגרים.

בשל הסיכון לחסר תיאמין כחלק מתסמונת חידוש ההזנה בילדים ובמבוגרים, מקובל להתחיל טיפול בתיאמין במקביל להתחלת ההזנה. המאגרים האנדוגניים של תיאמין הינם מוגבלים, ומחסור עלול להתפתח תוך זמן קצר. פגים מקבלים תיאמין כחלק מתוספת הוויטמינים להזנה התוך ורידית, ללא התאמת מינון התיאמין לצרכיהם. בפגים עם עיכוב גדילה תוך רחמי חמור, תוארו מקרים בודדים של חמצת מטבולית קשה עם לקטאט גבוה, בנוסף להיפופוספטמיה, היפוקלמיה והיפומגנזמיה , אשר חלפו לחלוטין לאחר טיפול בתיאמין. למיטב ידיעתנו לא נבדקה רמת התיאמין בפגים במשקל לידה נמוך מאד.

מטרות המחקר: השוואת רמת תיאמין בדם בפגים במשקל נמוך לגיל ההיריון, לעומת פגים במשקל תקין לגיל ההיריון, מיד לאחר הלידה ולאחר תחילת הזנה תוך ורידית. קורלציה בין רמת תיאמין לרמות מרכיבי תסמונת חידוש ההזנה (זרחן, סידן, אשלגן, מגנזיום) באוכלוסיות הנבדקות. בדיקת ההשפעה של ה Intake הקלורי וה-glucose delivery על ערכי התיאמין, ומרכיבי תסמונת חידוש ההזנה, ובדיקת הקשר ביניהם לבין שיעור תמותה, תחלואה וקצב הגדילה.

שיטות

נבדוק תיאמין, אשלגן, זרחן, סידן ומגנזיום בפגים מתחת 1500 ג’ הניזונים מהזנה תוך ורידית. יילקחו 3 דגימות, יחד עם בדיקות השגרה המקובלות במחלקה: לפני תחילת הזנה תוך ורידית, בגיל 48 שעות, ובגיל 10 ימים. נשווה בין פגים במשקל נמוך לגיל ההיריון לבין פגים במשקל תקין לגיל ההיריון.

פרופ’ דגנית דנינו , הטכניון: אנליזה מבנית במיקרוסקופית אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות של תהליך העיכול של תרכובות מזון לתינוק (תמ”ל)

ארגון הבריאות העולמי ממליץ להניק תינוקות באופן בלעדי בחצי השנה הראשונה לחייהם, מכיוון שחלב אם מציע את כל חומרי התזונה הנדרשים לתמיכה בצמיחה והתפתחות אידיאלית של התינוק. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להניק לפחות 12 חודשים. ואכן, בארצות הברית 75% מהתינוקות יונקים מלידתם, אך עם זאת, עד גיל שלושה חודשים, 67% – 2.7 מיליון תינוקות בשנה – ניזונים מתמ”ל כתוספת.

התמ”ל מיועד כתחליף יעיל להאכלת תינוקות ומספק לתינוק את מרכיבי התזונה החיוניים. הוא מכיל הרכב מתאים של מים, פחמימות, חלבון, שומן, ויטמינים ומינרלים. הרכבו הכימי ידוע, אך מבנה התרחיף אינו ידוע. ישנם עדיין הבדלים גדולים בין תחליבים טבעיים של גלובולות שומן בחלב אם, ותחליבים מעובדים של תמ”ל, ויש הבדלים בהרכב והתארגנות החלבונים בסקלה הננומטרית. הבדלים אלו משנים את קינטיקת העיכול בילודים ומשפיעים על חילוף החומרים של השומנים ועל ספיגתם.

הפרויקט שלנו מכוון לספק לראשונה בחינה מפורטת בקנה מידה רחב של מבנה פורמולות תמ”ל נפוצות בשימוש בארץ, ולפענח את השינויים המבניים המתרחשים בתהליך העיכול. המחקר ישלב שיטות מקובלות לקביעת מבנה ומדידת הרכב ותכונות פיזיו-כימיקליות,  עם שיטות מתקדמות של מיקרוסקופית אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות וברזולוציה גבוהה. המחקר מציע ניתוח מעמיק של מבנה והרכב תמ”ל בסקלה ננומטרית, מידע שלא היה נגיש בעבר. בגלל ההקשרים בין מבנה ומטבוליזם, יש לו פוטנציאל ממשי להבהיר את ההבדלים בין פורמולות שונות ולתרום לפיתוח עתידי של נוסחאות תמ”ל משופרות.