Breast Feeding

מול המגמות החיוביות של המשך הירידה בהדבקה והתחלואה המאפשרות הסרת מסיכות באוויר הפתוח ופתיחה מלאה של מערכת החינוך דאגה במערכת הבריאות מכך שאין עדיין הסכם למנת חיסון שלישית

המשך הירידה במדדי ההדבקה והתחלואה הובילו את משרד הבריאות לאשר אי עטיית מסיכות באוויר הפתוח החל מיום ראשון הקרוב ה-18/4.  גם מערכת החינוך חוזרת לתפקוד מלא ללא הגבלות. 

בתוך כך פרוייקטור הקורונה אומר היום לגלי צה”ל כי הוא מודאג מכך שאין עדיין הסכם לאספקת חיסונים שלישייים . “יש לנו מספיק מנות בשביל להשלים את המבצע הראשון של החיסונים, כלומר שתי מנות לכל אזרח. אין לנו עדיין הסכם ואין לנו מנות לגבי ההמשך (לחיסון שלישי), וזה הדבר שאנחנו דואגים לגביו“.

בתוך כך אמר  מנכ”ל פייזר, ד”ר בורלא בראיון ל-CNBS שהוא מעריך שהחיסון של פייזר נגד נגיף הקורונה, אפקטיבי ל-12 חודשים מקבלת המנה השנייה ושייתכן שיידרש חיסון שנתי נגד הווירוס. כלומר, בדומה לשפעת ייתכן ויהיה צורך מידי שנה לעדכן את החיסון כך שיותאם לווריאנטים חדשים.

בכתבה במדסקייפ נסקרת התופעה של מחוסנים לאחר מנה שנייה שנדבקים בקורונה, כולל מקרים של תחלואה קשה ואף תמותה. התופעה שמכונה breakthrough infections” היא אמנם נדירה יחסית אך מדאיגה את המומחים.  בכתבה מעריכים כי שיעור המקרים הקשים והתמותה גבוהים מתוצאות המחקר של פייזר ומודרנה כיוון שבמחקרים שערכו החברות לא נכללו אנשים הנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון (בעיקר מושתלי איברים) וכאלה הסובלים מהפרעות בתפקוד מערכת החיסון. המומחים ממליצים לעקוב אחר מקרים של breakthrough ולבצע ריצוף גנטי של הנגיף בכל מקרה כזה בכדי לזהות את הווריאנט ולבחון אם מדובר בווריאנטים עמידים לחיסון, דבר שעדיין לא קורה במדינות רבות בארה”ב. עם זאת ע”פ הכתבה ה-CDC פרסם שמבדיקות שנעשו עד כה לגבי מקרים אלה לא זוהה ווריאנט עמיד לחיסון.

בישראל כידוע כ-25% ממאושפזי הקורונה הם אנשים לאחר 2 מנות חיסון של פייזר. לפני מס’ ימים דיווחנו על מחקר של כללית שבו בוצע ריצוף גנטי למאומתים מחוסנים אשר הושווה למאומתים של התחסנו אשר הראה שהשכיחות היחסית של הווריאנט הדרום אפריקאי הייתה גבוהה פי כמה בקרב המאומתים המחוסנים בהשוואה למאומתים הלא מחוסנים. חוקרי כללית הסיקו מכך שהחיסון יעיל פחות מול הנגיף הדרום אפריקאי, מסקנה שפרופ’ פאוצ’י היועץ הרפואי של הבית הלבן ומומחה לאימונולוגיה טען שאינה נכונה ומטעה. גם מחקר שערכה פייזר בעצמה באשר ליעילות החיסון כנגד זן ה-B.1.351 , הדרום אפריקאי, יעילות גבוהה. למרות זאת, בכתבה מדווח כי פייזר עובדת אל וורסיה חדש של חיסון שמכוון כנגד ווריאנט זה, לא מכיוון שהיא סבורה שהחיסון הנוכחי לא יעיל מספיק אלא בעיקר כדי ל”תרגל” עדכון מהדורה חדשה של החיסון.

מחברי דו”ח אמ”ן ממליצים היום בדו”ח היומי שלהם להתמקד ב”מניעת כניסת זני נגיף בעייתיים מחו”ל. בחודשים האחרונים זוהו זנים הנקשרים בסיכון מוגבר להדבקה חוזרת של מחלימים (בפרט הזן הדרום אפריקאי, הזן הברזילאי וזן ניו-יורק). החשש הינו שזנים אלו ימשיכו להתפתח ולצבור מוטציות נוספות, עד שבשלב מסוים יאיימו גם על מועילות החיסונים.  ניהול הסיכון בישראל ביחס לכניסת וריאנטים שכאלה מחייב מאמץ למניעת כניסתם (בעיקר מדרום אמריקה ומרכזה, לצד ארה”ב ואירופה) וכן להגבלת תפוצתם בארץ. כניסה מבוקרת לישראל ומאמץ משותף של בדיקות, בידוד והתנהגות אחראית יסייעו בצמצום הסיכון.”

הם מזכירים כי “ביהודה ובשומרון וכן בעזה, חווים הפלסטינים גל תחלואה משמעותי (ראו גרף תחלואה). ”  ומוסיפים גם ש”המחסור בחיסונים בעולם יחד עם העובדה שהתחלואה במדינות רבות באירופה במגמת עלייה, וכך גם בהודו ובדרום אמריקה. על רקע זה, משבר החיסונים באירופה ובשאר העולם (קצב חיסון איטי לצד חשש מחיסוני אסטרא-זנקה) מביא להגברת הלחץ לרכישת חיסונים מתוצרת חברות פייזר ומודרנה, שנמצאו כיעילים ובטוחים ביותר. להבנתנו, עיכוב בהשלמת רכישת חיסוני ההמשך מחברת פייזר עבור ישראל, עלול לפגוע ביכולתנו לשמר את ההישגים המרשימים של חיסונים אלה בארץ.”  כמו כן הם חוזרים על ההמלצה למחלימים להתחסן במנה אחת וקוראים לכל מי שטרם התחסן להתחסן .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה