Breast cancer

לקראת הכרעת ועדת סל הבריאות: האם גם הפעם הרצפטין תנגוס בעיקר התקציב ?/מאת בועז גנזבורג עורך מינהל ושיווק רפואי

בשעות אלה ממש, אמורה ועדת סל הבריאות להודיע על המלצותיה באשר להכללה של תרופות וטכנולוגיות בסל הבריאות 2006.

ע”פ הידוע בעוד שהתקציב המיועד להכללה הוא של כ-164 מיל’ ש”ח, הסף המינימלי שחברי הועדה סבורים שיכול לתת מענה סביר לצרכים הוא של כ-400 מיל’ ש”ח.

בכתבה ב-YNET מה-9/3 של מיטל יסעור  בית אור, טוענת הכתבת כי ע”פ הדלפות מועדת הסל,  הועדה, למרות שדיוניה טרם הסתיימו, כבר גיבשה רשימה של כ-30 תרופות וטכנולוגיות שעלות הכללתן הכספית מסתכמת בכ-400 מיל’ ש”ח. חלק מחברי הועדה טענו שאם לא יורחב תקציב הרחבת הסל לסד”ג של 400 מיל’ ש”ח – הם יתפטרו מהועדה.

אחת התרופות הבולטות ברשימה הנ”ל היא הרצפטין, לטיפול בסרטן השד עם הערכת תקציב של 123 מיל’ ש”ח, ע”פ הכתבה. הרצפטין כבר נכללת בסל הבריאות, כפי שניתן לראות בקישור זה. ההכללה הזו בסל, משנת 2000, זכתה כזכור לביקורות בדיעבד, כיוון שהסתכמה בזמנו בכמה עשרות מיליוני ש”ח אשר נגסו בחלק משמעותי מאוד מתקציב הסל. ההכללה של הרצפטין בשנת 2000 העלתה שאלות קשות הנוגעות לקביעת סדרי עדיפויות של הועדה ועל ההגיון של השקעה של עשרות אלפי ש”ח במטופלת לצורך העלאת תוחלת חיים בחודשים ספורים, על חשבון חולים אחרים שבאותו סכום ניתן לשפר את תוחלת ואיכות חייהם באופן משמעותי יותר.

והנה שוב, ההרצפטין “מככבת” גם ברשימה זו. הפעם מדובר על התוויה של טיפול בשלב המוקדם של סרטן השד, כשמספר החולות, ע”פ הכתבה הוא 585 . בראיון שקיימנו עם פרופ’ תמר פרץ בנושא של סוגיות וחידושים בסרטן השד התייחסה בין היתר פרופ’ פרץ למחקר האחרון שהיווה את הבסיס הקליני לגישת הטיפול בשלב המוקדם של סרטן השד (מתן של הרצפטין כטיפול מונע יחד עם כימותרפיה לאחר ניתוח כאשר למטופלת אין למעשה גידול פעיל בשלב זה) . מחקר זה אף דווח אצלנו בדצמבר האחרון ואף הוזכר בדיווחים נוספים.  אבל, יש לציין שההתוויה הנוכחית של הטיפול בהרצפטין בסרטן השד (ההתוויה עצמה – ולאוו דווקא הההתוייה המאושרת במסגרת סל הבריאות) עדיין לא שונתה במשרד הבריאות וההרצפטין עדיין מיועד לסרטן שד גרורתי, ולא כטיפול המניעתי הנ”ל.  

ההנחיות להגשת הבקשות לסל הבריאות מגדירות כי לא יתקיים דיון בתרופה/טכנולוגיה (והתוייה)  שאינה רשומה ומאושרת בסל הבריאות. במקרה של הרצפטין נראה שיש חריגה מהכלל הזה, כנראה על רקע התוצאות הדרמטיות של של אותו מחקר. עדיין כמובן צריך לשאול – מדוע מתקיים דיון שהוא למעשה כלכלי/תקציבי/רפואי בהתוויה שטרם אושרה מבחינה רפואית ? לו היה מדובר בעלות כוללת שנתית שמהווה פחות מ-5% מכלל תקציב הסל, יכול להיות שיש מקום לקיים דיון כזה, לפנים משורת הדין, אבל כאשר התקציב הזה מהווה 75% מכלל תקציב הסל , השאלה הזו עולה עוד במשנה תוקף.

ויש לנו עוד שאלה, שיש מקום והצדקה לדעתנו להעלות אותה: עלות התרופה עצמה .לפי נתוני YNET העלות לשנה לחולה היא כ-210 אלף ש”ח, וזאת, כך ניתן להבין,  ע”פ מחיר התרופה הנוכחי.

והשאלה היא: האם מחירה של תרופה כפי שנקבעה לפני מס’ שנים ע”י חברת התרופות (במקרה הזה חברת רוש) הוא איזשהו מחיר “קדוש” ? במקרה הזה, היקף השימוש של התרופה, אם אכן תאושר (ולא רק בארץ) יעלה באופן משמעותי וניכר ביותר…אחד הפרמטרים שקובעים מחירה של תרופה הוא גם היקף השימוש הצפוי בה. כלומר, אם ההגיון המוסכם הוא שלחברה שפיתחה את התכשיר “מגיע” להחזיר את ההשקעה בפיתוח בה (השקעה שמוערכת כיום בסד”ג של 600-800 מיליון $), ומחירה הראשוני נקבע על בסיס אינדיקציה מסויימת והיקף שימוש בהתאם (זאת הסיבה שתרופות המיועדות לטיפול במחלות נדירות תהיינה תמיד יקרות יותר ולכן הן מקבלות הגנה של “תרופה יתומה”) , הרי שאם יש הרחבה, ובמקרה זה, הרחבה מאוד משמעותית של ההתוויה ושל מס’ המטופלות ומשך הטיפול – יש גם הצדקה לדעתנו להורדת המחיר ע”י החברה, אם באופן יזום או כדרישה של משרד הבריאות כתנאי לאישור ההתוויה החדשה בסל הבריאות. הרחבת ההתוויה הזו (בעולם כולו) תזרים ממילא  ודאי כמה מיליארדי $ נוספים לקופתה (המלאה…) של רוש…

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

  • מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    מה בין הפרעות פוריות ובין הסיכון לסרטן שד לאחר מנופאוזה? (Breast Cancer Res Treat)

    במאמר שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין הפרעות פוריות ובין הסיכון העתידי להתפתחות סרטן שד בנשים לאחר-מנופאוזה בשל גיל בעת הריון ראשון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהפרעות פוריות, קרי כישלון הפריה לאחר לפחות 12 חודשי ניסיון להרות, מלוות בשכיחות מוגברת של […]

  • גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    גורמי סיכון להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (J Natl Cancer Inst)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מספר גורמי סיכון עשויים לסייע בזיהוי נשים עם סרטן שד בהן קיים סיכון גבוה להתפתחות סרטן שד שני בתוך חמש שנים ובהן תתכן תועלת למעקב אינטנסיבי יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם היסטוריה אישית […]

  • דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    דיאטה עתירת מזון מן הצומח ודלת מאכלים מן החי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד (Breast Cancer Res Treat)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment עולה כי בנשים שהקפידו על דפוס תזונה המעודד צמחונות סיכון מופחת להתפתחות סרטן שד. יתרה מזאת, דיאטה עתירה במזון מהצומח ודלה במזון מהחי עשויה להפחית את הסיכון לסרטן שד, בפרט בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנם נתונים סותרים ממחקרים להערכת הקשר בין דיאטה […]

  • טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin כנגד מחלת הודג'קין מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן שד בקרב מתבגרות ונשים מבוגרות עם היסטוריה של טיפול ב- Doxorubicin כנגד מחלת הודג’קין. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים ששרדו מחלת הודג’קין עם היסטוריה של קרינה לבית החזה בגיל צעיר קיים סיכון מוגבר לסרטן שד. […]

  • טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Doxorubicin מלווה בסיכון מוגבר לסרטן שד בנשים עם לימפומה (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Doxorubicin מעלה את הסיכון לסרטן שד בנשים עם מחלת הודג’קין. ממצאים אלו תומכים בהגברת המעקב אחר נשים לאחר חשיפה לטיפול זה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Doxorubicin מהווה טיפול מרכזי כנגד לימפומה. מחקרים קודמים הציעו כי בבנות עם מחלת הודג’קין שטופלו ב- […]

  • טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול אחזקה ללא כימותרפיה עשוי לשפר הישרדות נשים עם סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים (Clin Cancer Res)

    טיפול ב-Olaparib (לינפארזה) בלבד או בשילוב עם Durvalumab (אימפינזי) כטיפול אחזקה ללא-כימותרפיה עשוי להביא להארכת משך הישרדות ללא-התקדמות מחלה בנשים עם סרטן שד מתקדם ושלילי לשלושת הקולטנים להורמונים. קו-טיפול ראשון סטנדרטי כנגד סרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים בשלב מתקדם כולל טיפול כימותרפי המבוסס על טקסנים או פלטינום, הכרוך ברעילות משמעותית. הערכת גישות טיפול אחזקה ללא-כימותרפיה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה