Breast cancer

הצרכים הייחודיים של נשים ששרדו סרטן שד (מתוך כנס ACOG)

הפרעות בתפקוד מיני הן בעיה נפוצה בקרב נשים ששרדו סרטן שד, אך מדובר גם בנושא שאינו זוכה להתייחסות מספקת מצד גניקולוגים, או המטולוגים ואונקולוגים, כך טוענים מומחים בתחום במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-American College of Obstetricians and Gynecologists.

המומחים מסבירים כי יש נתונים רבים בספרות הרפואית לפיהם שמירה על תפקוד מיני בנשים מהווה סמן לאיכות החיים וכי חלק גדול מהנשים אינן מעלות את הנושא ולכן על הרופאים לעשות זאת.

ההשפעות של הטיפול בסרטן שד עשויות לכלול פגיעה בדימוי הגוף של האישה, פגיעה בפוריות, מנופאוזה, תפקוד מיני, אוסטיאופורוזיס ומחלות לב וכלי דם. עם זאת, הדיון התמקד בעיקר בבריאות המינית ובכריתה דו-צדדית של שחלות וחצוצרות.

בנשים עם מוטאציית BRCA, ישנן כבר הנחיות בנוגע לכריתה דו”צ של השחלות והחצוצרות. בנשים אחרות, מחקרי TEXT ו-SOFT הובילו לשינוי אופן הטיפול בסרטן שד בנשים לפני-מנופאוזה. לפני מחקרים אלו, נשים לאחר-מנופאוזה טופלו במעכבי ארומטז ואלו לפני-מנופאוזה עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים החלו טיפול בטמוקסיפן. המחקרים מצאו כי בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד מוקדם וחיובי לקולטנים להורמונים הסיכון להישנות היה קטן יותר עם טיפול אדג’וונטי ב-Exemestane עם דיכוי שחלתי, בהשוואה לטמוקסיפן עם דיכוי שחלתי.

ממחקר Nurses’ Health Study עלה כי כריתה דו-צדדית של שחלות וחצוצרות לפני גיל 47.5 שנים הובילה להפחתת שיעורי תמותה עקב סרטן שחלות וסרטן שד, אך בנשים מתחת לגיל 50 שנים לוותה בעליה בתמותה מכל-סיבה ובתמותה עקב מחלת לב כלילית, סרטן ריאות וסרטן מעי גס ורקטום, בהשוואה לשימור שחלתי. יתרה מזאת, 74% מהנשים שעברו כריתה דו-צדדית של שחלות וחצוצרות להפחתת הסיכון חוו הפרעות בתפקוד מיני.

בשורה התחתונה, הסרה מוקדמת של השחלות אינה שפירה לחלוטין. המומחים ממליצים לעקוב אחר הנחיות ACOG לנשים עם מוטאציות BRCA ובנשים מתחת לגיל 35 שנים, לבחור בדיכוי שחלתי למשך 5-10 שנים, לאחר מכן ניתן להתיר חזרה של תפקוד שחלתי עם שיפור איכות החיים. בנשים מעל גיל 40 שנים, ככל הנראה אין תועלת לשימור השחלות.

כאבים בעת קיום יחסי מין מופיעים בעד 45% מהנשים ששרדו ממאירות וישנן אפשרויות טיפול רבות לנשים ששרדו סרטן שד. הטיפולים כוללים דיונים אודות חומרי סיכה, אסטרוגן נרתיקי מקומי, DHEA, Ospemifene וטיפול בלייזר פחמן דו-חמצני.

מעבר לאפשרויות הטיפול, הגורם המנבא הטוב ביותר ליחסי מין שבעי רצון בנשים עם סרטן שד הוא טיב מערכת היחסים שלהן, כך שמומלץ ייעוץ זוגי, כאשר הטיפולים באופן כללי יעילים עם פעילות מינית סדירה.

באשר לאפשרויות טיפול לא-הורמונאליות לטיפול בתסמינים וזו מוטוריים, ההמלצה היא לטיפול ב-Venlafaxine, Gabapentin ו-Paroxetine במינון נמוך, אם אין לשלב SSRI עם טמוקסיפן מאחר ואלו עשויים להפחית את יעילות טמוקסיפן.

מתוך כנס ה-ACOG

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה