בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית תועדו שיעורי הידרדרות תפקוד ריאתי נמוכים יותר לאורך שנה אחת עם טיפול ב- Nintedanib(אופב), כך עולה מניתוח פוסט-הוק של מחקר INBUILD, שפורסמו במהלך כנס מטעם ה-European League Against Rheumatism.
מחקר INBUILD כלל 663 חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית כרונית שאינה פיברוזיס ריאתי אידיופטי. בניתוח הראשי של נתוני המחקר, אשר כלל את כלל המשתתפים במחקר, קצב הירידה השנתי במדדי FVC (Forced Vital Capacity) עמד על 80.8- מ”ל/שנה בזרוע הטיפול ב- Nintedanib, לעומת 187.8- מ”לשנה בזרוע הפלסבו (p<0.001).
מבין 663 החולים שנכללו במחקר הראשי, ב-89 חולים (גיל ממוצע של 67 שנים, 60% גברים) היה מדובר במחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית. בתת-קבוצה זו, 21% נטלו תרופות ביולוגיות, למעלה ממחצית קיבלו תרופות ממשפחת DMARD ו-73% נטלו סטרואידים במינונים נמוכים מ-20 מ”ג ביום.
בקרב חולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית על-רקע דלקת מפרקים שגרונית שטופלו ב- Nintedanib, קצב הירידה במדדי FVC לאחר 52 שבועות עמד על 82.6- מ”ל/שנה בהשוואה לקצב ירידה של 199.3- מ”ל/שנה בזרוע הפלסבו (p=0.037).
פרופיל תופעות הלוואי בתת הקבוצה של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית היה דומה לזה שתואר בכלל אוכלוסיית המחקר, כאשר תופעות הלוואי הנפוצות כללו אירועי שלשול (55% מהמטופלים ב- Nintedanib לעומת 26% מאלו בזרוע הפלסבו), ברונכיטיס, בחילות וקוצר נשימה. הטיפול התרופתי הופסק ב-19% מהחולים בזרוע Nintedanib וב-13% מאלו בזרוע הפלסבו.
לסיכום, טיפול ב- Nintedanib האט את קצב ההידרדרות בתפקודי הריאות בחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, כאשר תופעות הלוואי היו לרוב ברות-טיפול. היעילות והבטיחות של הטיפול התרופתי בניתוח פוסט-הוק זה היו דומים לנתונים שתועדו בכלל אוכלוסיית המחקר.
מתוך כנס ה-EULAR
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!