Breast cancer

גודל ודרגת הגידול עשויים לנבא הישרדות ארוכת-טווח בנשים עם סרטן שד (JAMA Network Open)

בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ושלילי ל-ERBB2, ללא מעורבות קשריות לימפה, קיים קשר מובהק סטטיסטית בין גודל הגידול ודרגת הגידול ובין הישרדות ארוכת-טווח ותגובה לטיפול בטמוקסיפן, כך עולה מתוצאות ניתוח משני של מחקר אקראי, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 565 נשים (גיל ממוצע של 62 שנים) עם סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ושלילי ל-ERBB2, ללא מעורבות קשריות לימפה, אשר לקחו חלק במחקר Stockholm Tamoxifen Trial (STO-3). המחקר נערך בין השנים 1976-1990; המשתתפות חולקו באקראי לקבלת טיפול אדג’וונטי בטמוקסיפן, או ללא טיפול אנדוקריני למשך עד חמש שנים.

מרווח הזמן ללא הישנות מרוחקת נבחן לאחר תקנון לגיל, תקופת האבחנה הראשונית, גודל הגידול (T1a, T1b, T1c ו-T2); דרגת הגידול (1-3); קולטנים לפרוגסטרון; מדד Ki-67 (נמוך לעומת בינוני-גבוה); וטיפול במחקר STO-3.

מהנתונים עולים הבדלים מובהקים סטטיסטית במרווח הזמן ללא הישנות מרוחקת לפי גודל הגידול (88% בנשים עם גידול T1a/b לעומת 76% עם גידול T1c, לעומת 63% עם גידול T2) ודרגת הגידול (81% עם דרגה 1 לעומת 77% עם דרגה 2 לעומת 65% עם גידול בדרגה 3), אך לא זוהו הבדלים לפי נוכחות/העדר קולטנים לפרוגסטרון או מדד Ki-67.

מהנתונים עולה ירידה משמעותית בסיכון ארוך הטווח להישנות מרוחקת בקרב נשים עם גידולים קטנים יותר (יחס סיכון של 0.31 עם גידול T1a/b ושל 0.58 עם גידולי T1c) וגידולים בדרגה 1 (יחס סיכון של 0.48), בהשוואה לאלו עם גידולים גדולים יותר (T2) וגידולים בדרגה 3.

עוד עולה מהנתונים תועלת מובהקת סטטיסטית של טיפול בטמוקסיפן בקרב חולים עם גידולים גדולים יותר (יחס סיכון של 0.53 בחולים עם גידול T1c ושל 0.34 עם גידולי T2); גידולים בדרגה נמוכה יותר (יחס סיכון של 0.24 עם גידולים בדרגה 1 ושל 0.50 עם גידולים בדרגה 2); כמו גם בגידולים עם עדות לקולטנים לפרוגסטרון (יחס סיכון של 0.38).

מניתוח סטטיסטי עלה כי גודל הגידול היה המאפיין החשוב ביותר שנקשר עם הישרדות ארוכת-טווח, לאחריו זרוע ההתערבות במחקר בקרב נשים עם גידולים גדולים יותר.

מהנתונים עולה כי גודל הגידול ודרגת הגידול הם מאפיינים חשובים להישרדות נשים לאורך למעלה משני עשורים לאחר אבחנת סרטן שד. החוקרים מאמינים כי ממצאים אלו, בשילוב עם תוצאות מחקרים אחרים, חשובים להבנה טובה יותר של הסיכון במהלך החיים של נשים עם אבחנה של סרטן שד וכי הממצאים עשויים לסייע בקבלת החלטות לטיפול בנשים אלו.

JAMA Network Open, online June 30, 2021

לידיעה ב-MDEdge

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

  • הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    הפרופיל הגנטי עשוי להשפיע על הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום משנית להרגלי התזונה (JAMA Netw Open)

    ממחקר רחב-גנום חדש עולה כי וריאנטים גנטיים ומסלולים ביולוגיים אפשריים עשויים להשפיע על הקשר בין הרגלי התזונה ובין הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים אודות 4,686 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום ו-14,058 ביקרות תואמות ממדגם UK Biobank. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה