לקראת חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את הנתונים המעודכנים בנושא סרטן השד בישראל:

·         סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל

·         עיקר התחלואה – הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד – היא בנשים מעל גיל 50

·         ממשיכה מגמת העלייה בתחום הגילוי המוקדם 69% מהנשים אובחנו בשלב מוקדם

·         בשנת הדוח (2018) נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,042 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים ישראליות

·         מגמת הירידה המשמעותית בתמותה נמשכת בשיעור של כ-2% לשנה מאז 1996

·         בהשוואה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נמצאת במקום ה-26 במס’ החולים החדשים לשנה (היארעות), אך במקום נמוך יחסית – 69 – מבחינת תמותה מסרטן השד

שני מחקרים ישראלים:
השפעת תוסף תזונה על צפיפות שד והסיכון לחלות בסרטן השד בנשאיות 1/2BRCA בהובלת פרופ’ רינת ירושלמי משאלי ופרופ’ דוד מרגל, מומן בסיוע האגודה למלחמה בסרטן

בשורה לנשים העוברות טיפולי פוריות: לטיפולים אין קשר לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד בנשאיות BRCA1/2

מחקרים בינלאומיים:

נשים שרמת הפעילות הגופנית השבועית שלהן גבוהה, נמצאות בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן השד

חשיפה לעישון פסיבי בילדות והסיכון לסרטן שד

מנתוני הרישום הלאומי לסרטן של משרד הבריאות עולה כי כיום חיות בישראל 24,778 נשים שאובחנו עם סרטן השד בשנים 2014-2018 ושהחלימו או שעדיין מתמודדות עם המחלה, מהן 21,831 שאובחנו עם מחלה חודרנית, ו-2,947 נשים שאובחנו עם מחלה ממוקדת.

משה בר-חיים, מנכ”ל האגודה למלחמה בסרטן:  “סרטן השד נחשב לגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב נשים. בשנת הנתונים המדווחת (2018) אובחנו בישראל מעל 5,500 נשים חולות בסרטן השד. העלייה המתמדת במספר המקרים החדשים של המחלה המתגלים בשלב ממוקד והירידה בשיעורי התמותה, מצביעים על עלייה בשיעורי האבחון בשלבים הראשוניים, ועל שיפור באמצעי הטיפול. גילוי מוקדם הוכח כמפחית את התמותה מסרטן השד, מאפשר לשנות את מהלך המחלה ומעלה את סיכויי הריפוי לכ-90%. גם בתקופה זו של מגפת הקורונה, אסור לנשים בגיל המתאים לוותר על בדיקות הסקר. בנוסף, כל אישה, בכל גיל, חייבת להיות קשובה לגופה, ואם מתעורר בה חשד כלשהו לגבי שינוי, ולו הקטן ביותר, חשוב לא לדחות את הפנייה לרופא ולגשת להיבדק בהקדם.

פרופ’ ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי על פי נתוני 2018, עיקר התחלואה נצפית בנשים מעל גיל 50. ביהודיות ואחרות (נוצריות שאינן ערביות וכאלה ללא סיווג דת), 78% מהמקרים החדשים בשנת 2018 אובחנו בקרב נשים בגילים 50 ומעלה, ו-45%  בקרב נשים בגילים 65 ומעלה. בערביות, האחוזים היו 65% ו-24%, בהתאמה. לדבריה, 1.1%, שהן 52 נשים בסה”כ, מכלל המקרים של סרטן חודרני של השד ב-2018 אובחנו בנשים מתחת לגיל 30.

הנתונים לשנת 2018:

בשל מורכבות האיסוף, המידע החדש ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לשנת 2018,  והוא העדכני ביותר נכון להיום.

בשנת 2018 היווה סרטן חודרני של השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים (33% בקרב נשים יהודיות ואחרות, ו-35% בקרב נשים ערביות).

סרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בנשים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל (יהודיות ואחרות, ערביות). בשנת 2018 אובחנו 5,539 חולות חדשות עם גידול בשד: 4,832 (87%) אובחנו עם גידול חודרני ו-707 (13%) עם גידול ממוקד.

עיקר התחלואה – הן בסרטן חודרני והן בסרטן ממוקד של השד – בנשים מעל גיל 50.

המגמה התקופתית בשיעור המקרים החדשים שאובחנו (היארעות) של סרטן חודרני של השד בשנים 1996-2018 בקרב יהודיות הייתה יציבה; בקרב ערביות ממשיכה מגמת העלייה המובהקת בהיארעות, בקצב של 1.7% בשנה. סיבת העלייה בהיארעות בקרב הנשים הערביות נעוצה ככל הנראה באימוץ אורח חיים מערבי המביא לתחילת ילודה בגיל מבוגר יותר, הפחתה במספר הילדים, הפחתה בהנקה, ניהול אורח חיים יושבני יותר, עלייה בשיעור ה-BMI, תזונה פחות בריאה וכדומה.

המגמה התקופתית בהיארעות של סרטן ממוקד של השד (שלב מוקדם במיוחד) בשנים 1996-2018 הייתה של עלייה מובהקת בשתי קבוצות האוכלוסייה: ביהודיות ואחרות קצב העלייה בשנים 1996-2000 היה של 11% לשנה; קצב זה התמתן ל-2.2% לשנה בשנים הבאות, 2000-2018. בערביות קצב העלייה היה 3.2% לשנה במשך כל התקופה.  

שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) הוא 69.2% בשנת 2018 לעומת 58.3% בשנת 2005, שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה) הוא 27.9% בשנת 2018 לעומת 38% בשנת 2005. שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה נמוך ודומה ב-2018 וב-2005 (3.4% לעומת 3.6%, בהתאמה). 

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן השד בישראל בקרב נשים שאובחנו בתקופה 2008-2013 גבוהה יחסית: 89% בקרב יהודיות ואחרות ו-84% בקרב ערביות. השיעורים המקבילים במי שאובחנו בשנים 1996-2001 היו, בהתאמה, 84% ו-74%.

שיעור התמותה מסרטן חודרני של השד: בשנת 2018 נפטרו מסרטן חודרני של השד 1,042 נשים בישראל. זהו הגורם השכיח ביותר לתמותה מסרטן בקרב נשים, האחראי לכחמישית מכלל התמותה מסרטן בנשים ישראליות. עיקר התמותה הוא בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. כ-14% מהנפטרות (146 נשים) היו צעירות מגיל 50 בעת פטירתן. השיעורים הנמוכים ביותר של תמותה מסרטן השד בשנת 2018 נצפו בנשים צעירות מגיל 35. בגיל המבוגר השיעורים גבוהים עשרות מונים, והם בשיאם בקבוצת הגיל 75+ ביהודיות ובאחרות.

בקרב יהודיות ואחרות, התמותה מסרטן חודרני של השד בתקופה 1996-2018 ירדה באופן מובהק, בקצב של כ-2% בשנה. בקרב נשים ערביות המגמה הייתה יציבה במשך כל התקופה. 

השוואה בינלאומית:

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי WHO)) לשנת 2020, סרטן השד הוא הראשון בשכיחותו מבחינת היארעות (סך של 2,261,419 מקרים) ומבחינת תמותה (סך של 684,996 מקרים) בקרב נשים בעולם.

בקרב186 האזורים המדווחים לWHO-,  מבחינת שיעורי ההיארעות של סרטן השד, ישראל נמצאת במקום ה-26 (במקומות הראשונים נמצאות בלגיה, הולנד ולוקסמבורג), ובשיעורי התמותה ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית, 69, (במקומות הראשונים נמצאות ברבדוס, פיג’י וג’מייקה).

בקרב החולות שעבורן קיים מידע ברישום הסרטן של משרד הבריאות, בזכות התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן השד שיזמה האגודה למלחמה בסרטן, מגמת העלייה בתחום האבחון המוקדם נמשכת: שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה בשלב מוקדם (ממוקד או מקומי) היה 69.2% בשנת 2018, לעומת 66% ב-2017, ו-58% בשנת 2005. במקביל ממשיכה מגמת הירידה בשיעור הנשים שאובחנו עם מחלה מפושטת אזורית (לרקמות סמוכות ו/או לבלוטות הלימפה), שעומד כל 27.9% בשנת 2018 לעומת 31% בשנת 2017 ו-38% בשנת 2005.

שיעור הנשים שאובחנו עם מחלה גרורתית היה דומה ב-2018 וב-2005 (3.4% לעומת 3.6%, בהתאמה).

רישום מידע על קולטנים (רצפטורים)  וחלבון HER

ניתן לאפיין את סרטן השד לפי חלבונים שנמצאים בתאי הגידול. קולטנים (רצפטורים) לאסטרוגן ופרוגסטרון גורמים לגידול להיות רגיש להורמונים אלה. רמות גבוהות של חלבון מסוג HER2 נקשרות לגידול מהיר של הנגע. סטטוס הקולטנים ו-HER2 משפיע על אפשרויות הטיפול במחלה ועל הפרוגנוזה.

ברישום הלאומי לסרטן הוחל באיסוף פרטים על סטטוס הקולטנים לאסטרוגן (ER) ופרוגסטרון (PR) ועל רמות HER2 עבור נשים שאובחנו עם סרטן חודרני של השד משנת 2016 ואילך. מקור הנתונים הוא בבדיקה הפתולוגית של הנשים. בשנת 2018, פרטים מלאים על אודות סטטוס ER/PR/HER2 נרשמו עבור 67% מהנשים שאובחנו עם גידול חודרני של השד. מאלה, 85% היו ER+,  70% ER+/PR+, 62% ER+/PR+/HER- ו-9%  ER-/PR-/HER-.

קישור לדוח המלא של משרד הבריאות

חשוב לדעת:

בשנת 2020 הוכנסה לסל התרופות והטכנולוגיות בדיקה לנשאות גנטית BRCA 1,2 לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי על פי הצהרה עצמית, גם ללא סיפור משפחתי וללא יעוץ גנטי מקדים.

ניידת הממוגרפיה ביוזמה ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן

כחלק מתוכנית הסריקה הלאומית, ובמטרה להעלות את היענות הנשים לביצוע בדיקות ממוגרפיה בפריפריות גיאוגרפיות וחברתיות, בשנת 2001 רכשה האגודה למלחמה בסרטן את ניידת הממוגרפיה הראשונה ‘מיכל’. מאז הפעלתה של הניידת הוכחה חשיבות פעילותה בשטח. בעזרת ניידת הממוגרפיה, צומצמו משמעותית הפערים בשיעורי ההיענות לבדיקה בין המגזרים השונים, כגון נשים חרדיות ועולות חדשות, והתבטלו לחלוטין הפערים בין נשים יהודיות לערביות. כיום, ישראל עומדת בצמרת הטבלה העולמית בשיעורי ביצוע בדיקת הממוגרפיה, תוך כדי צמצום פערים, ובין המדינות המובילות בשיעורי הריפוי של נשים מסרטן השד.

במהלך 2020-21 במסגרת פעילות הניידת ברחבי הארץ בוצעו מעל 19,000 בדיקות ממוגרפיה בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות, זאת למרות שבראשית התקופה, בשל מגפת הקורונה ושמירה על הוראות משרד הבריאות, צומצמו מספר התורים בכל יום פעילות. הניידת מופעלת מאז 2010 ע”י אסותא מרכזים רפואיים, ומעניקה שירותים לכל קופות החולים.

מסלול הניידת מתעדכן על בסיס קבוע ומלווה בתוכנית הסברה של האגודה למלחמה בסרטן: https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?pageid=6624

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד

• אורח חיים פעיל ובריא: כשליש מכלל מקרי סרטן השד ניתנים למניעה באמצעות אימוץ אורח חיים בריא ופעיל. מחקרים מוכיחים כי קיים קשר בין פעילות גופנית לירידה בסיכון לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המעבר. הפעילות הגופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, גם ללא קשר לגורם הסיכון הקשור למשקל הגוף.


• שמירה על משקל גוף תקין: על מנת למנוע השמנה ולשמור על משקל גוף תקין מומלץ למצוא את האיזון המתאים בין צריכת הקלוריות ובין ביצוע פעילות גופנית (מאזן האנרגיה). עודף משקל וחוסר פעילות גופנית מגבירים סיכון לתחלואה בסרטן השד.


• הימנעות מדפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, השמנת יתר, חשיפה ללא הגנה לשמש וצריכת אלכוהול שהוכחו כמגבירים סיכון לחלות בסרטן.


• הנקה: הוכח מדעית כי הנקה מפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד. מלבד בריאות התינוק, זוהי סיבה נוספת להמלצה להניק.

המלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאבחון

מוקדם של סרטן השד

ביצוע סריקה בממוגרפיה לנשים בגיל 74-50

ממוגרפיה היא בדיקת הדמיה הנחשבת נכון להיום, לשיטה הטובה ביותר לזיהוי גידול סרטני בשד בשלב מוקדם, לפני שניתן לזהות אותו במישוש.

ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, נהוגה בישראל תוכנית סריקה בממוגרפיה לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, המופעלת בשיתוף משרד הבריאות וכל קופות החולים. התוכנית כוללת נשים בגילים 74-50 בסיכון ממוצע למחלה, עבורן מומלצת בדיקת ממוגרפיה שגרתית בכל שנתיים. במסגרת התוכנית, נשלח לנשים בגיל 74-50 זימון לביצוע הבדיקה. שיעור ההיענות לביצוע הבדיקה בישראל הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ונכון לשנת 2019 עומד על 72.1%.

נשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, על פי המלצת הרופא, הנמצאות בסיכון מוגבר למחלה מסיבות שונות – עבורן מומלצת ממוגרפיה אחת לשנה. נשים שאובחנו עם מוטציה גנטית זכאיות לסריקתMRI שנתית, שגם היא כלולה עבורן בסל.

המלצות לנשים בסיכון רגיל:

– הכירי את שדייך. בכל גיל ובכל מצב (היריון, הנקה וכד’), אם גילית ממצא או שינוי כלשהו, פני לרופא/ה ודרשי לברר את טיבו.

– ניתן לבצע בדיקת שד פעם בשנה על ידי רופא המומחה בבדיקת שד (בדיקת שד ידנית לא הוכחה כאמצעי המפחית את התמותה מסרטן השד).

לנשים בסיכון גבוה ולבעלות היסטוריה של סרטן במשפחה:

– לנשאית גנטית ולאישה שקרובת משפחה שלה בדרגה ראשונה (אם, אחות) חלתה בסרטן השד, מומלצת בדיקת ממוגרפיה מגיל 40, אחת לשנה, או מוקדם יותר, בהתאם להמלצות הרופא.

– לנשאית מוטציות בגנים BRCA 1/2 ולנשים בקבוצות סיכון נוספות, מומלץ לבצע בדיקת MRI של השד אחת לשנה. הבדיקה מומלצת גם לנשים שהוגדרו כבעלות סיכון של יותר מ-20% לחלות בסרטן השד במשך חייהן. פירוט של כל ההתוויות המאושרות בסל, ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

– אישה/נערה שעברה הקרנות לבית החזה (בדרך כלל כטיפול במחלת לימפומה מסוג הודג’קין), בעיקר לפני גיל הפריון, נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, ומומלץ כי תבצע מעקב רפואי לגילוי מוקדם בהתאם להמלצות הרופא.

המלצה על ייעוץ גנטי:

– אישה שחלתה בסרטן שד או שחלה, גם אם אין לה סיפור משפחתי, חשוב שתפנה לייעוץ גנטי שבעקבותיו יוחלט אם יש צורך בבדיקה גנטית. התשובה עשויה להשפיע על אופן הטיפול שיוצע לה, אם וכאשר תאובחן, והיא תוכל לשקול אפשרויות להפחתת הסיכון שלה.

– לאישה שקרובת משפחה שלה מדרגה ראשונה חלתה בסרטן שד או שחלה, מומלץ לקבל מרופא המשפחה הפניה לייעוץ גנטי. במסגרת הייעוץ, תתקבל החלטה אם על האישה לבצע בדיקה גנטית לשלילת או למציאת גורם סיכון תורשתי למחלה.

– אישה שאובחנה כנשאית המוטציות בגנים ,BRCA 1/2 יכולה להפחית את הסיכון לחלות. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל גם ביחס לטיפול תרופתי, המפחית את הסיכון לחלות.

גברים וסרטן השד:

במקרים נדירים גברים עלולים לחלות בסרטן השד (1% מסך החולות בסרטן השד). על פי הנתונים, במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-50 גברים חולים בסרטן השד. הגורם לסרטן השד בקרב גברים עדיין אינו ברור לגמרי, אך נראה כי ישנם גברים שהם בעלי סיכון גבוה מהממוצע לחלות במחלה. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל מעל 60, והימצאות בני משפחה קרובים (גברים או נשים) שחלו או שחולים בסרטן השד. לגברים הנמצאים בסיכון גבוה רצוי לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים לקבלת הפניה לייעוץ גנטי. לגברים בריאים בסיכון רגיל, נכון להיום, אין המלצה לבדיקה מוקדמת. גברים בעלי נשאות גנטית, עלולים להעביר את המוטציה לבנותיהם.

מגוון אירועים ושיתופי פעולה של האגודה למלחמה בסרטן

בחודש המודעות

• קמפיין הסברה – במהלך חודש המודעות לקידום המאבק בסרטן השד, תעלה האגודה למלחמה בסרטן קמפיין הסברה אשר יתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובדיגיטל.


• יום עיון אונליין “לחגוג את החיים” בנושא סרטן השד 20.10.21

10.00-10.05- דברי פתיחה: פרופ’ אלה עברון, מנהלת המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי קפלן

10.05-10.25 – חידושים ועדכונים: פרופ’ אלה עברון, מנהלת המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי קפלן

10.25-10.45 – התמודדות רגשית: ד”ר מיכל בראון פסיכולוגית, היחידה לאונקולוגיה של השד, המרכז הרפואי הדסה עין כרם

11.05- 10.45 – התמודדות עם תופעות לוואי: ד”ר אירנה ז’בליוק, מנהלת תחום השד ומתחם אשפוז היום, מרכז רפואי אסותא

11.35- 11.05 – פאנל שאלות ותשובות.

יום עיון אונליין סרטן השד בשפה הערבית- 27.10.21

• תמרורי ‘עצור’ בקניון  עזריאלי בתל אביב במסגרת שיתוף פעולה עם קניון עזריאלי תל אביב, יוצבו ברחבי הקניון שלטים הדומים לתמרורי ‘עצור’, שיהיו בצבע ורוד ועליהם כיתוב: ‘עצרי! בכל גיל ובכל מצב, אם את מרגישה בגוש או בשינוי כלשהו בשד פני לרופא ודרשי בירור’. 


• פעילות בכנסת ישראל בירושלים  לרגל חודש המודעות ולהעלאת המודעות לחשיבותו של הגילוי המקדם הוחלט יחד עם מרפאת הכנסת בראשות דר’ נועם אופק ודר’ קובי שר, כי ניידת הממוגרפיה של אסותא המופעלת ביוזמת ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן תוצב ברחבת משכן הכנסת למשך יום אחד ותערוך בדיקות לחברות כנסת, שרות ועובדות המשכן העומדות בקריטריונים לבדיקה. כמו כן, מתוכננות פעילויות נוספות בקרב ציבור הנשים בכנסת באותו יום.


• כמידי שנה מתקיים שת”פ עם חברת אסתי לאודר, הודעה בנושא תצא בהמשך.

פרסומים חדשים של האגודה למלחמה בסרטן:

• ‘הכל בראש‘ – תשדיר טלוויזיה ודיגיטל חדש תחת הכותרת ‘אל תיתני ל?אף אחד ל?טשטש את מה שאת מרגישה’. התשדיר שם דגש על הקולות השונים שבסביבתה של האישה שיכולים לגרום לה להתעלם מהשינוי. התשדיר מדגיש כי ב??כֿ?ל גיל ו?בֿ?כֿ?ל מצב אם את חשה ב??גוש או ב??שינוי כ??לשהו בשד, חשוב לפנות ל?רופא ו?ל?דרוש ל?ברר את טיבו. התשדיר באדיבות גיתם BBDO שהפיק את התשדיר בהתנדבות.


• תשדיר ‘טיפה‘ תשדיר המזכיר שלפעמים גם לתחושה או לשינוי הקלים ביותר יש משמעות, ולכן חשוב ללכת להיבדק. מטרתו להעלות המודעות לסרטן השד כמו גם לחשיבותה של בדיקת הממוגרפיה שבכוחה להציל חיים. הסרט מתורגם גם לשפה לערבית. 


• תשדיר רדיו חדש המלווה בפרסום בעיתונות המודפסת, הקורא לנשים ממוצא אשכנזי לבצע בדיקת דם לבדיקת נשאות למוטציה בגן BRCA1,2.


• מיני-סייט עדכני של האגודה עם חומר הסברה דיגיטלי בנושא סרטן השד:

מגוון פעילויות ושירותים של אגודה למלחמה בסרטן לרווחתן של חולות ומחלימות, הניתנים ללא תשלום, בסניפי האגודה, במרכזי “חזקים ביחד”®, בקהילה ובמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ

• ‘יד להחלמה’® – שירות ארצי המונה מאות מתנדבות, אשר התמודדו או מתמודדות כיום עם סרטן השד ועומדות לצד מתמודדות חדשות בכל שלבי הטיפול, המעקב ושגרת החיים, וכן לצד מתמודדות עם סרטן שד גרורתי. מתנדבות ‘יד להחלמה’ מותאמות לנשים שחלו בגיל, בסוג הטיפול ובשפה, ומסייעות להן בהתלבטויות השונות ובמתן מידע ותמיכה רגשית ומעשית, מתוך ניסיונן האישי. נשים המעוניינות בתמיכה וסיוע, ונשים המעוניינות להתנדב ולהצטרף למעגל התמיכה של ‘יד להחלמה’® מוזמנות לפנות בטל. 1-800-36-07-07 או בלחיצה על הכפתור הוורוד באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט: www.cancer.org.il או בדוא”ל: yad@cancer.org.il


• סדנאות “מחלימות לחיים בריאים”® – הסדנאות נועדו ללוות מחלימים ממחלת הסרטן בהתמודדות לאחר המחלה, לשפר את איכות חייהם, להדריכם להרגלים בריאים ולעודדם לחזור לחיים אישיים וקהילתיים פעילים. המשתתפים לוקחים חלק בסדרת מפגשים, בהנחיית אנשי מקצוע בנושאים שונים: חזרה לשגרה ולמשפחה, אינטימיות ומיניות, בריאות שלאחר הטיפולים והתמודדות עם תופעות לוואי, ביצוע פעילות גופנית מותאמת למחלימים מסרטן, תזונה מותאמת בזמן המחלה ולאחריה, ורפואה משלימה לחולים ולמחלימים. סדנאות מיוחדות מתקיימות למחלימות מסרטן השד.


• פרויקט “צעדים לאיכות חיים”® – פרויקט הפועל במערך האונקולוגי בכל המרכזים הרפואיים ברחבי הארץ, ומטרתו לחשוף את האנשים שחלו בסרטן – מבוגרים, ילדים ומלוויהם – ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, עידוד פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם. בנוסף, זוכים המשתתפים בפרויקט לייעוץ וליווי מקצועי. התוכנית כוללת מתן הדרכה קבוצתית על ידי אנשי מקצוע מתחום הפיזיותרפיה. האחראית על “צעדים לאיכות חיים”®, והסמכות המקצועית בפרויקט זה, המייעצת בנושא לאגודה למלחמה בסרטן בהתנדבות, היא פרופ’ נעמה קונסטנטיני, מנהלת מרכז הספורט ע”ש רוטברג, המרכז הרפואי שערי צדק.


• “להיראות טוב, להרגיש טוב יותר”® ע”ש  ד”ר פרנסין רובינסון  במסגרת הפרויקט זוכים חולי סרטן לטיפול של קוסמטיקאיות, פאניות, מאפרים וספרים המגיעים בהתנדבות למכונים האונקולוגיים, למחלקות אשפוז-יום בבתי החולים, לסניפי האגודה למלחמה בסרטן, וכן בקהילה ובמסגרת שירות הוספיס-בית של האגודה. את הפרויקט מובילים בהתנדבות עשרות אנשי מקצוע מתחום היופי והטיפוח, ובכל שנה משתתפים בו מעל 4,000 נשים וגברים מרחבי הארץ (בתקופת הקורונה עובדים במתכונים ייחודית ומצומצמת). השירות פועל כיום ב-40 מרכזים רפואיים ובקהילה ברחבי הארץ. לחצו כאן למידע נוסף על הפרויקט.


• מגוון פעילויות ושירותי תמיכה לנשים המתמודדות עם סרטן השד, כגון קבוצות תמיכה לחולות, לבני הזוג ועוד. מידע מפורט על אודות כל השירותים, הניתנים ללא תשלום, בנושא סרטן השד, ניתן למצוא באתר האגודה, ובעלון ‘איתך ובשבילך‘.

·         פורום נשאיות גנטיות ונשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד והשחלות – פורום אינטרנטי מקצועי באתר האגודה המנוהל ע”י פרופ’ אפרת לוי-להד וד”ר שלומית פרי. קישור לפורום . בנוסף, פרופ’ אפרת לוי-להד, מנהלת המכון הגנטי, במרכז הרפואי שערי צדק, עומדת בראש הקונסורציום הישראלי לגנטיקה של סרטן השד והשחלה, שפועל ביוזמת ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן ב-12 מרכזים רפואיים. על בסיס פעילותו של הקונסורציום פורסמו מחקרים חשובים בספרות המדעית העולמית.

·         קבוצת תמיכה לנשים בריאות נשאיות גנטיות/בסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד ושחלה. למידע ופרטים נוספים: מח’ שיקום ורווחה, טלפון03-5721678, Shikum@cancer.org.il

·         ייעוץ בנושא מיניות – האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף, מיניות וזוגיות לחולים/ות ולבני/בנות זוגם/ן וכן לחולים/ות שאינם בקשר זוגי, בכל הגילים. הייעוץ כולל: מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות והפוריות. ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני. הכוונה למומחים מקצועיים נוספים.

השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה, על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן. טל’: 03-5721643, דוא”ל: miniut@cancer.org.il

“היום שאחרי” תוכנית למחלימות עם סרטן השד

נשים המסיימות טיפולים כימותרפיים וקרינתיים לסרטן השד חשות פעמים רבות תסכול. הציפייה כי תופעות הלוואי שחוו יחלפו, וכי ניתן יהיה לשוב לחיים רגילים באופן מידי לא תמיד מתממשת. בנוסף על כך, מערכת התמיכה האינטנסיבית של מסגרות הטיפול נעלמת מחייהן. רבות מהן גם מקבלות טיפול הורמונלי, המוסיף שינויים בחייהן ונוצר קושי אמיתי בהתמודדות. לעיתים קרובות, מדובר בנשים צעירות המתפקדות באופן מלא בעבודה, במשפחה ובחברה. רבות מהן חוות כתוצאה מכך משבר אישי עמוק פיזי, רגשי וסוציאלי בשלב זה של הטיפול.

חשוב לציין, כי במחקר שנערך בסיוע האגודה למלחמה בסרטן, ע”י ד”ר יקיר רוטנברג מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם, חולות סרטן השד שאובחנו בגיל העבודה היו מועסקות במעגל העבודה גם 10 שנים לאחר מכן. 

מחקרים רבים מעידים כי פעילות גופנית מסייעת משמעותית בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים, ומעלה את סיכויי ההישרדות של חולי סרטן בכלל, וחולות סרטן שד בפרט (שחשופות יותר מנשים בריאות לתחלואה בהמשך החיים). פעילות גופנית סדירה, לצד תזונה מאוזנת ובריאה, מגבירה את רמת האנרגיות, משחררת מתחים, מעוררת את התיאבון, מפחיתה עייפות וכאבים, תורמת להערכה עצמית חיובית, לשיפור מצב הרוח ולשיפור יכולתם התפקודית של הנשים, ומעבר לכך תורמת רבות לשיפור בתופעות הלוואי של הטיפולים ומפחיתה הסיכון לחזרת המחלה.

תוכנית “היום שאחרי” המופעלת בראשות ד”ר אורה רוזנגרטן בשיתוף המכון האונקולוגי, המרכז הרפואי שערי צדק, מרכז הספורט ע”ש רוטברג של שערי צדק בארנה פיס ירושלים והאגודה למלחמה בסרטן, נבנתה על מנת לתת מענה לנשים המתמודדות עם סרטן שד בשלב הטיפולים.
על פי תוצאות המבחנים והשאלונים, נצפו שינויים מרשימים בסוף התוכנית לעומת ההתחלה: בכל הקשור למדדי הכושר הגופני, שכוללים כוח לחיצה, יכולת הליכה ואחוזי שומן בגוף – נצפו שיפורים משמעותיים. כל המטופלות גם דיווחו על שיפור ניכר באיכות החיים עם סיום התוכנית. לדוגמה: שיפור בעייפות, בכאבים, במצב הרוח ובדימוי העצמי ועוד.