חדשות

בילדים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לממאירות ותמותה (מתוך כנס ה-UEG Week)

22/10/2021

 

בחולים עם מחלת מעי דלקתית מילדות ייתכן סיכון מוגבר להתפתחות ממאירות ולתמותה, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-UEG Week.

 

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היארעות הופעה בילדות של מחלת מעי דלקתית מצויה במגמת עליה משמעותית בעשורים האחרונים. הופעה בילדות של מחלת מעי דלקתית מתאפיינת במהלך חמור יותר מזה של מבוגרים עם מחלת מעי דלקתית. למרות שקיים חשש מפני ממאירות ותמותה כסיבוכים של מחלת המעי, אלו מאובחנים לעיתים רחוקות במהלך המעקב אחר ילדים עם המחלה. לאור זאת, אין נתונים רבים אודות הסיכון לממאירות ותמותה במקרים של הופעה בילדות של מחלת מעי דלקתית.

 

להערכת שיעורי הימצאות מחלות ממאירות ותמותה בחולים עם הופעה בילדות של מחלת מעי דלקתית ובניסיון לזהות גורמים הקשורים עם ממאירות ותמותה, החוקרים התבססו על מאגר EPIMAD ואספו נתונים אודות ילדים שאובחנו עם מחלת מעי דלקתית לפני גיל 17 שנים בין השנים 1988-2011.

 

מדגם המחקר כלל 1,344 חולים עם מחלת קרוהן (75%; גיל חציוני של 14.5 שנים; 55.2% בנים) או קוליטיס כיבית (25%; גיל חציוני של 13.9 שנים; 42.7% בנים). נתונים מאוכלוסיית צרפת שימשו כקבוצת הייחוס.

 

לאורך חציון משך מעקב של 13.1 שנים תועדו 14 מקרים של ממאירות (חציון עיכוב לאחר אבחנת מחלת מעי דלקתית של 15 שנים; גיל חציוני בעת אבחנת ממאירות של 27.8 שנים); 11 מקרים תוארו בחולים עם מחלת קרוהן ו-3 מקרים אובחנו באלו עם קוליטיס כיבית. החוקרים מדווחים על היארעות גבוהה יותר משמעותית של ממאירות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (שיעורי היארעות מתוקנים של 2.66, רווח בר-סמך 95% של 1.47-4.8).

 

סרטן מעי גס ורקטום (שיעורי היארעות מתוקנים של 41.2, רווח בר-סמך 95% של 17.55-98.98) וסרטן העור (קרצינומה תאי בסיס ומלנומה) היו הגורמים המובילים לתמותה. מהערכת הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום, העלה כי סיכון היה גבוה פי 41 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית ופי 76 בחולים עם קוליטיס כיבית. הסיכון למלנומה היה מוגבר פי חמש בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

 

במהלך המעקב תועדו 15 מקרי תמותה (חציון עיכוב לאחר אבחנה של מחלת מעי דלקתית של 15.9 שנים; גיל חציוני בתמותה של 28.8 שנים), 14 מהם תוארו בחולים עם קוליטיס כיבית וכולם בחולים עם מחלת מעי דלקתית לפני שנת 2004. שיעורי התמותה הכוללים היו גבוהים יותר מאוכלוסיית הייחוס (שיעורי תמותה מתוקנים של 1.69, רווח בר-סמך 95% של 1.02-2.8). ארבעה מקרי תמותה יוחסו למחלות ממאירות.

 

למרות שהסיכון לסרטן מעי גס ורקטום היה גבוה פי 70 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (שיעורי תמותה מתוקנים של 70.37, רווח בר-סמך 95% של 22.7-218.19), החוקרים לא זיהו קשר בין משך טיפול לדיכוי חיסוני או טיפול במעכבי TNF ובין הופעת ממאירות.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי הגורם העיקרי לתמותה עקב ממאירות היה סרטן מעי גס ורקטום והם ממליצים על הקמת תכניות לזיהוי ממאירות החל מגיל ההתבגרות. למרות שהם לא זיהו קשר בין חשיפה לטיפולים ובין ממאירות או תמותה, דרוש מעקב ממושך יותר לאישור תוצאות אלו.

 

מתוך כנס ה-UEG Week

 

לידיעה ב-Healio

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני