פרופ’ מיכאל  גליקסון יו”ר החוג לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה ” השתלת דפיברילטור  יכולה להציל את חייהם של חולים שעברו אוטם לב וחולי לב הסובלים מאי ספיקה, החשופים לסיכון מוגבר להפרעות קצב מסכנות חיים, אולם רבים מהם אינם נגישים לטיפול זה וכלל אינם מודעים לו”

החוג לאלקטרופזיולוגיה של האיגוד הקרדיולוגי בישראל, התכנס ב-16-18/12 לדון במס’ נושאים

 ביניהם גם  השתלות של דפיברילטורים מושתלים במדינת ישראל בחולי לב הסובלים מאי ספיקת לב.

סיקור הכנס מוצג כעת באתר החוג לאלקטרופיזיולוגיה של האיגוד הקרדיולוגי, בקישור זה. (מיועד לצוות הרפואי בלבד).

הדיון  נערך לאור תוצאות מחקרים חדשים שהתפרסמו לאחרונה המדגישים את חשיבותו ויעילותו של  דפיברילטור מושתל  בחולים הנמצאים בסיכון גבוה להפרעות קצב לב המסכנות את חייהם.

. פרופ’ ארתור מוס, (בתמונה) מאוניבסיטת רוצסטר שבניו יורק , סקר בפני הרופאים את המחקרים האחרונים שפורסמו לאחרונה בתחום זה. פרופ’ מוס עמד בראש קבוצת מחקרי ה-MADIT  , שורת מחקרים  פורצי  דרך בתחום מניעת מוות פתאומי של חולי לב  בעזרת דפיברילטורים מושתלים.

כידוע, דום לב פתאומי – SCD) ) -, הינו גורם המוות מס’ אחד בישראל ובעולם,  לפני סרטן ריאה, סרטן שד ואיידס גם יחד. דום לב נגרם ברוב המקרים מהפרעת קצב בה הלב מתחיל לפתע לפעול  מהר מאוד כך שהתכווצותו הופכת להיות בלתי יעילה , מצב שמביא תוך דקות למוות אם איננו מטופל מיידית

דפיברילטור הינו מכשיר  המושתל בדופן בית החזה המנטר את קצב הלב (מודד אותו, כל הזמן) וברגע שבו יאבחן הפרעת קצב מהירה, המסכנת חיים,  הוא מתוכנת לתת טיפול (שוק חשמלי או טיפול אחר) המסדיר את קצב הלב ומחזיר אותו לדופק רגיל ופעילות רגילה, בכך הוא מציל את המטופל ממוות העלול להיגרם כתוצאה מהפרעת הקצב.

תפקוד הלב נמדד באמצעות בדיקת אקו או מיפוי . בעוד שתפקוד לב של 50 עד 60%  נחשב תקין , חולים עם תפקוד לב מתחת ל- 35% נמצאים בסיכון משמעותי להפרעות קצב ועשויים להרוויח  מהשתלת דפיברילטור מניעתית .

כיום ברור כי חולים הסובלים מאי ספיקת לב וירידה בתפקוד הלב   נמצאים בסיכון גבוה להפרעת קצב מסכנת חיים  והשתלה של דפיברילטור לבבי יכולה להוריד באופן משמעותי את התמותה .  

מחקרים רחבי היקף, דוגמת מחקר ה- MADIT II     ומחקר ה- SCDHEFT  בדקו חולי אי ספיקת לב עם תפקוד לבבי ירוד. במסגרת המחקר הושתל בחולים אלה מכשיר דפיברילטור. השתלת הדפיברילטור הביאה לירידה בסיכון לתמותה של עד 30% , בשנתיים הראשונות, לעומת החולים בהם לא הושתל דפיברילטור.

בעקבות מחקרים אלה המליצו רופאי האיגודים הקרדיולוגים ברחבי העולם וגם בישראל על השתלת דפיברילטור לבבי לחולים הסובלים מירידה משמעותית בתפקוד הלב, כמניעה ראשונית, כלומר גם חולים אשר לא חוו אף פעם הפרעת קצב חמורה או  מסכנת חיים ונמצאים בסיכון. 

לאחרונה לאחר ניתוח תוצאות מעקב של 8 שנים, פורסמו מסקנות נוספות של  המחקר , בטווח הארוך , התברר כי התוצאות בעלות משמעות גדולה  אף יותר, בקבוצת המטופלים להם הושתל דפיברילטור , ירד הסיכון למוות ביותר משליש  לעומת החולים אשר לא הושתל להם דפיברילטור.

מחקרים חדשים שפורסמו לאחרונה הוכיחו כי באותם חולים הסובלים מירידה בתפקוד הלב, יש יתרון נוסף להשתיל דפיברילטור בעל קיצוב דו חדרי. דפיברילטור מסוג זה (CRTD ) יכול, בנוסף ליכולתו לטפל בהפרעת הקצב,  לשפר את התפקוד הלבבי אצל המטופל הסובל מאי ספיקה. הוא עושה זאת  ע”י קיצוב 2 חדרי הלב (קיצוב דו חדרי) וסנכרון מחדש של  פעולת הלב. המחקרים מוכיחים כי השתלה של דפיברילטור דו חדרי, מורידה את הסיכון למוות ולאשפוזים כתוצאה מהחמרת אי הספיקה,  עוד יותר מאשר דפיברילטור המקצב צד אחד בלבד של הלב.

פרופ‘ מיכאל גליקסון יו”ר החוג לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה ומנהל המרכז להפרעות קצב  במרכז רפואי שיבא, ציין: ” בישראל ישנם מטופלים רבים הסובלים מירידה בתפקוד הלב ומאי  ספיקת לב, הנמצאים בסיכון להפרעת קצב שתסכן את חייהם ויכולים להרוויח את חייהם אם יושתל בהם מכשיר דפיברילטור . מרבית החולים הללו הם כאלה שעברו התקף לב אשר פגע בחלק משריר הלב וגרם לירידה בתיפקודו . ירידה זו היא שחושפת את החולה להפרעות קצב מסכנות חיים. חולה כזה לעתים אינו מודע כלל לצורך בדפיברילטור . אנו מעודדים כל חולה לב עם ירידה משמעותית בתפקוד הלב להעלות את השאלה בפני הרופא שלו ולהיות מופנה אל אחד הרופאים  העוסקים בהפרעות קצב על מנת לשקול את הצורך בהשתלת דפיברילטור  יש לציין שלמרות רמת הרפואה  המתקדמת בארץ שיעור השימוש בדפיברילטורים מושתלים בארץ עדיין נמוך מהרצוי , חולים ורופאים רבים עדיין אינם מודעים לחיוניות של השתלת  דפיברילטורים מושתלים למניעת מוות פתאומי . ”

על סמך נתוני המחקרים שהוצגו בכנס, חברי החוג לאלקטרופיזיולוגיה מעריכים כי מאות חיי אדם ניצלו בישראל במהלך  השנים האחרונות תודות למכשירי דפיברילטורים מושתלים. מספר זה יכול להיות גדול בהרבה אם תיגבר המודעות בקרב החולים והרופאים להשתלת דפיברילטורים מניעתית בחולים עם ירידה בתפקוד הלב. החוג לקיצוב ואלקטרופיזיולוגיה מתכנן להמשיך וליזום פעילויות להגברת המודעות של הרופאים בקהילה ושל החולים עצמם, ולהרחבת השימוש  בדפיברילטורים מושתלים, על מנת  להציל חייהם של אלפי חולי לב בישראל.

בנוסף, נסקרו במהלך הכנס גם חידושים בכמה אספקטים בניהול פרפור פרוזדורים – 

• 
  
  מבחינת הטיפול בנוגדי קרישה וטסיות הציגו פרופ’ דורון זגר וד”ר מוטי חיים עדכונים בתחום במטרה למנוע אירועי שבץ.


• 
  
  עוד בנושא פרפור פרוזדורים הוצג מידע עדכני אודות הטיפול ב-dronedarone (מולטאק) ע”י ד”ר גיא עמית


• 
  
   הוצג גם מידע באשר לטיפול באבלציה ע”י ד”ר לוריא ודיון לגבי החולים המתאימים לפרוצדורה זו.

בנושא ה-ICD :

• 
  
  פרופ’ סמי ויסקין דן בשאלה מדוע למרות היעילות הרבה של ה-ICD עדיין מתים כל כך הברה אנשים מדום לב ? ומה צריך להיעשות כדי לתקן זאת…


• 
  
  פרופ’ ארתור מוס, אורח מארה”ב בכנס,  הציג כאמור תוצאות ארוכות טווח של MADIT-II שלהערכתו שמות קץ לדילמה של ה-Number Needed To Treat בהקשר של השתלת דפיברילטורים.


• 
  
  ד”ר משה סוויסה הציג את גישת ה-TV-ICD והרציונל לעשות בה שימוש


• 
  
  ופרופ’ מיכאל אלדר את גישת הדפיברילטור ה”מולבש” , ה-WCD 

לסיקור המלא באתר החוג לאלקטרופיזיולוגיה (לצוות רפואי בלבד) – נא להקליק כאן