Cardiac Rhythm Management

מתן Alirocumab לבד או בשילוב עם סטטינים בכל מינון מפחית סיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים (European Journal of Preventive Cardiology)

כולסטרול עורק

בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה שאינם סובלים את הטיפול בסטטינים ואינם יכולים לקבל את אחד הטיפולים החשובים למניעה שניונית של מחלת לב כלילית, מתן Alirocumab (פראלואנט) הוביל לירידה משמעותית בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, ללא תלות באי-סבילות לסטטינים או בעצימות הטיפול בסטטינים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סטטינים מהווים את אחד האמצעים החשובים למניעה שניונית של אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אך חלק מהחולים אינם סובלים את הטיפול התרופתי. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעות של מתן Alirocumab על הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בהתאם לעצימות הטיפול בסטטינים.

במחקר ODYSSEY OUTCOMES נערכה השוואה בין טיפול מקסימלי נסבל בסטטינים כטיפול יחיד (פלסבו) לטיפול מקסימלי נסבל בסטטינים בשילוב עם Alirocumab ב-18,924 חולים עם תסמונת כלילית חדה. התוצא העיקרי היה אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אשר כללו תמותה עקב מחלת לב כלילית, אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי איסכמי, או אנגינה לא יציבה שדרשה אשפוז.

בתחילת המחקר, 88.8% מהמשתתפים קיבלו טיפול בסטטינים בעצימות-גבוהה (20-40  מ”ג רזובסטטין, או 40-80 מ”ג אטרובסטטין) , 8.7% קיבלו טיפול בעצימות נמוכה/בינונית, ו 2.4% לא קיבלו כלל טיפול בסטטינים (כתוצאה של אי סבילות ל 2 סטטינים או יותר). חציון ערכי LDL-כולסטרול בתחילת המחקר עמדו על 86, 89 ו-139 מ”ג/ד”ל, בהתאמה.

הטיפול ב- Alirocumab הוביל לירידה יחסית דומה בערכי LDL-כולסטרול של כ-55% בתתי הקבוצות השונות , אך תועדו הבדלים בירידה האבסולוטית הממוצעת של ערכי LDL-כולסטרול עם ירידה של ממוצעת של 52.9 מ”ג/ד”ל בקרב אלו שטופלו בסטטינים בעצימות גבוהה, 56.7 מ”ג/ד”ל באלו שקיבלו טיפול בסטטינים בעצימות נמוכה/בינונית ו-86.1 מ”ג/ד”ל בקרב חולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים (p-trend<0.001).

היארעות אירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים הייתה הגבוהה ביותר בקרב אלו שלא קיבלו טיפול בסטטינים (26.0%), בהשוואה לאלו שקיבלו סטטינים בעצימות גבוהה (10.8%) או בעצימות נמוכה/בינונית (10.7%) בקבוצות שלא קיבלו Alirocumab (פלסבו).

טיפול ב- Alirocumab הפחית את שיעור האירועים הקרדיווסקולאריים המג’וריים בקבוצת החולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים (ירידה של 7.97% בסיכון האבסולוטיNNT=13 , ;יחס סיכון של 0.65, רווח בר-סמך 95% של 0.44-0.97), בקבוצת המטופלים בסטטינים בעצימות נמוכה/בינונית (ירידה של 3.16% בסיכון האבסולוטי, NNT=32 ;יחס סיכון של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.94) ובקבוצת המטופלים בסטטינים בעצימות גבוהה (; ירידה של 1.25% בסיכון האבסולוטי, NNT=80 ;יחס סיכון של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.80-0.96(.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב- Alirocumab מפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ללא תלות בטיפול בסטטינים. חולים שאינם סובלים את הטיפול בסטטינים ואינם נוטלים את הטיפול מצויים בסיכון מוגבר משמעותית לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כאשר מתן Alirocumab לחולים אלו מוביל לירידה משמעותית בסיכון הקרדיווסקולארי.

European Journal of Preventive Cardiology 2020 Jul 27

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה