Cardiomiopathy & Cardiology

ד”ר טמיר בנטל בהרצאתו בכנס הפנימאים: איך לנתח את ממצאי מחקרי ה-NOAC ? ומה המשמעות של NNT= 13 בהפחתת הסיכון לדימומים באפיקסבן מול וורפרין ?

בהרצאה מרתקת שהתקיימה בכנס האיגוד לרפואה פנימית ב-7/7 , ניתח ד”ר טמיר בנטל, מנהל מכון הלב במרפאת דגני, את המחקרים המרכזיים שבוצעו בנוגדי הקרישה החדשים, ה-NOACs , תוך שהוא מציג את המשמעויות הפרקטיות של התוצאות עבור הרופא המטפל, ואת המלצותיו לאופן קריאת וניתוח המאמרים כך שיתאימו לפרקטיקה היום יומית של הרופא המטפל.

לאחר הסבר על עקרונות המחקרים הרנדומליים והפרמטרים המרכזיים (מטרות מרכזיות, תכנון, קריטריוני הכללה ועוד) ניתח ד”ר בנטל את מחקרי ה-NOAC הגדולים תוך שהוא מסביר באילו טבלאות כדאי להתמקד ומתי כדאי לפנות לנספח כדי לקבל תשובות לנתונים חריגים..

מבחינת ניתוח התוצאות הסביר ד”ר בנטל את משמעות ערך ה-p תוך שהוא מדגיש שאם הערך הוא 6% , אין זה אומר שלתוצאות אין משמעות…גם אם שרירותית מצב זה מוגדר כלא מובהק סטטיסטי…

בניתוח התוצאות הוא ממליץ לבחון גם את ההבדל האבסולוטי ואת מס’ החולים בהם יש לטפל כדי למנוע אירוע שלילי אחד (NNT) כמדד חשוב להערכת אפקטיביות או בטיחות (NNH ).

במחקר ה-RE-LY למשל ההבדל האבסולוטי של שיעור האירועים השנתי בין דביגטרן 150 מ”ג לוורפרין היה 0.54% וה-NNT היה 185 ובכלל הדימומים ההבדל האבסולוטי (בין דביגטרן 110 מ”ג לוורפרין) השנתי היה 3.53% וה-NNH (מס’ חולים שיש לטפל בהם כדי למנוע אירוע דימום אחד) היה 28 .

כך למשל במחקר שבוצע על ריברוקסבן נמצא שבאנליזה על בסיס on protocol (ולא intention to treat) ההבדל האבסולוטי השנתי של אירועים תרומבוליים היה 0.5% וה-NNT היה 200. מבחינת דימומים, לא היה הבדל בסיכון לדימומים מג’וריים.

בסקירת המחקר על אפיקסבן הראה ד”ר בנטל שההבדל האבסולוטי באירועים התרומבואמבוליים השנתיים היה 0.33% לטובת האפיקסבן בהשוואה לוורפארין, וה-NNT היה 303.

הנתון המרשים ביותר שאותו מדגיש ד”ר בנטל הוא הירידה בסיכון לכלל הדימומים (וכרופא מטפל מדגיש ד”ר בנטל שלא רק הדימומים המג’וריים רלבנטיים מבחינתו אלא כלל הדימומים, גם המינוריים) , שם ההבדל האבסולוטי השנתי הגיע ל-7.7% לטובת אפיקסבן וה-NNT ל-13, שזה לדעתו מס’ מאוד מרשים וחשוב שיש לקחת בחשבון בעת שבוחרים טיפול.

לקראת סיום ההרצאה הסביר ד”ר בנטל את מטרות, עקרונות, חשיבות ומגבלות המטה-אנליזות ,מחקרי עולם אמיתי, אנליזות prospensity score ו-matching תוך שהוא מדגיש כי המחקרים הקליניים האקראיים מהווים את הבסיס והאנליזות הנוספות משמשות ככלי לבחינת המגמות ולניתוחים שונים.

לצפייה בהרצאה המלאה (כ-30 דקות) , מומלץ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה