ד”ר אולגה רז היא ראש תחום תזונה קלינית הפקולטה למדעי הבריאות אוני’ אריאל 

אוקטובר חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן השד. להלן מספר נתונים מעודכנים שפורסמו ע”י האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות:

•           כיום חיות בישראל 22,481 נשים שאובחנו עם סרטן השד

•           ישנה מגמת ירידה בתמותה מסרטן השד, של כ-2% בכל שנה וכ-25% ירידה מאז שנת 2005

•           שיעור השימוש בממוגרפיה בישראל לגילוי מוקדם של סרטן השד גבוה מהממוצע בעולם

•           78% מהחולות החדשות הן מעל גיל 50

•           שיעורי הריפוי וההישרדות מסרטן השד בישראל גבוהים בין מדינות ה- OECD

סרטן זו לא מחלה אחת אלא מכלול מחלות שונות, שההתייחסות אליהן שונה, הטיפול בהן שונה והפרוגנוזה (הערכת מהלך המחלה ותוצאותיה) שלהן שונה. התהליך של פגיעה ב-DNA, הגורם לחלוקה פרועה ולא מבוקרת של התאים, יכול להתחיל מסיבות שונות, לא תמיד ידועות וברורות, ולהימשך על פני שנים, כך שהתפרצות המחלה היא כבר שלב מאוחר יחסית בתהליך ארוך ולעתים בלתי מורגש.

בין הסיבות להתפתחות סרטן, לגנטיקה מקום מכובד, אבל גם לסביבה משקל כבד, ואפילו למצבים רגשיים שליליים, במיוחד בילדות.

בדומה לסוגי סרטן אחרים, גם סרטן שד אינה מחלה אחידה אלא יש לה סוגים שונים, סיכונים שונים וטיפול שונה.

בין גורמי הסיכון:

·         גיל: לפני הפסקת הווסת הסיכון עולה עם הגיל, ולאחר הפסקת הווסת הסיכון יורד

·         תחילת ווסת בגיל צעיר יותר וסיום הווסת בגיל מבוגר יותר

·         לידה: העדר לידה או לידה ראשונה בגיל מבוגר – 30-35 שנה

·         קרינה מייננת

אורח חיים זה גורם שבדרך כלל, נתון להשפעה ולבחירה שלנו:

1.      תזונה – יש קשר בין הסיכון להתפתחות המחלה או למניעתה אך חשוב להבין שמזון בפני עצמו לא גורם לסרטן אלא יכול להשפיע על התפתחותו

2.      משקל הגוף – השמנה לאחר הפסקת הווסת מגדילה סיכון עד לפי שניים. אינו קיים באותה מידה בנשים לפני הפסקת הווסת. יש צורך במחקרים נוספים

3.      יש מחקרים שקושרים צריכת אלכוהול לסרטן שד. דרושים מחקרים נוספים.

4.      לעישון אין כנראה קשר לסרטן שד.

5.      ישנה סברה שגורמי החיים הקשורים לרגשות קשות, במיוחד בילדות, לדוגמה נטישה, קשורים להעלאת הסיכון להתפתחות סרטן שד בגיל יותר מבוגר.

6.      במחקר גדול שעקב אחר למעלה מ 100 אלף נשים במשך 5 שנים נמצא ששתיית משקאות הממותקים בסוכר ומיצים טבעיים גם ב 100%, הייתה קשורה לעלייה בסיכון בסרטן בכלל ובסרטן שד בפרט.

דוגמה מצוינת של השפעת הסביבה להתפתחות סרטן שד היא נשים יפניות שהיגרו להוואי ושכיחות סרטן השד בקרבן עלתה לרמה של תושבות הוואי תוך 1-2 דורות. שינוי זה מוסבר ע”י שינוי באורח החיים, כולל תזונה, המאפיין את אוכלוסייה המקומית ודומה יותר לסגנון אמריקאי.

תחילת התהליך הסרטני נמצא בדרך כלל בטווח זמן משמעותי מגילוי המחלה.

הסיבות אינן ברורות, אם כי כיום מיחסים תפקיד חשוב למצב דלקתי ולירידה בתגובה החיסונית. השערה שלי שכנראה יש גם קשר להרכב חיידקי המעיים.

למרות שלתזונה תפקיד משני לתהליך ההתחלתי של סרטן שד, ישנן ראיות לגבי –

הקשר בין תזונה וסרטן:

1.      ריבוי בתזונה של ירקות ופירות, סיבים תזונתיים ושמן זית מהווה גורם מגן

2.      פעילות גופנית מהווה גורם מגן בכל הגילאים, במיוחד מתחת לגיל 65

3.      ירידה במשקל מורידה סיכון גם לפני וגם אחרי מנופאוזה (גיל המעבר)

4.      השמנה נחשבת כגורם סיכון משמעותי, במיוחד אחרי הפסקת הווסת

5.      שתיית אלכוהול קשורה לעלייה בסיכון

6.      אכילת מזון העשיר בשומן מן החי (שומן רווי) ושומן טראנס נחשבת כגורם סיכון, אם כי ישנם מחקרים לא רבים שמראים העדר הקשר. אם ניקח בחשבון שמצב דלקתי עלול להיות סיבה להתפתחות סרטן שד, וידוע ששומן מן החי מחריף את המצב הדלקתי, חכם יהיה להימנע מאכילת יתר של המזונות עם תכולה גבוה של שומן רווי (בשר שמן מכל סוג, נקניקים, נקניקיות וכדומה)

7.      צריכה מוגברת של סוכרים מגבירה את מצב הדלקת וגם מעלה במשקל כדאי לצמצם משמעותית

8.      צריכת משקאות הממותקים בסוכר מהווה גורם סיכון

9.      צריכת סויה, ממתיקים מלאכותיים ומוצריה, ממתיקים מלאכותיים ושתיית קפה לא הראו עליה בסיכון.

באופן עקרוני, חשוב לאכול אוכל בריא, עם הרבה ירקות, שמן זית, פחמימות מורכבות המכילות, סיבים וגם לשמור על המשקל אמצעים אלה יעזרו לנו להיות יותר בריאים, יפים ומרוצים.

וחשוב לזכור להתמיד ולעשות בדיקות ממוגרפיה ואולטרה סאונד של השד.

מקורות:

1.    Sheila Bingham and Elio Riboli. Diet and cancer — the European prospective investigation into cancer and nutrition . Nature Reviews, Cancer. 2004; 4

2.    Zainab Taha and Sakina E. Eltom. The Role of Diet and Lifestyle in Women with Breast Cancer: An Update Review of Related Research in the Middle East. Biores Open Access. 2018; 7(1): 7380.

3.    Nehad M. Ayoub et al. Impact of Obesity on Clinicopathologic Characteristics and Disease Prognosis in Pre- and Postmenopausal Breast Cancer Patients: A Retrospective Institutional Study. J Obes. 2019;

4.    Rossi R E, et al. The Role of Dietary Factors in Prevention and Progression of Breast Cancer Anticancer Research.  2014; 34 ( 12): 6861-6875

5.    Paola De Cicco et al. Nutrition and Breast Cancer: A Literature Review on Prevention, Treatment and Recurrence. Nutrients. 2011; 11: 151

6.    Chlebowski R T. et al. Association of Low-Fat Dietary Pattern with Breast Cancer Overall Survival: A Secondary Analysis of the Womens Health Initiative Randomized Clinical Trial. JAMA. Oncol. 2018;4(10):e181212.

7.    Rowan T. er al. Low fat dietary pattern and long-term breast cancer incidence and mortality: The Womens Health Initiative randomized clinical trial. J Clin Oncol 37, 2019 (suppl; abstr 520)

8.    Bouvard V et al. Carcinogenicity of consumption of red and processed meat. The Lancet Oncology. 2015;16(16):1599-1600

9.    Sabina Sieri ET AL. Dietary Fat Intake and Development of Specific Breast Cancer Subtypes. JNCI: Journal of the National Cancer Institute, Volume 106, Issue 5, May 2014

10. Joshua Petimar et al. Dietary index scores and invasive breast cancer risk among women with a family history of breast cancer. The American Journal of Clinical Nutrition. 2019; 109( 5): 13931401

11. Daniela Laudisio et al. Breast cancer prevention in premenopausal women: role of the Mediterranean diet and its components, Nutrition Research Reveiws. Published online by Cambridge University Press:  2019. DOI: https://doi.org/10.1017/S0954422419000167

12. Elżbieta Potentas at al. Mediterranean diet for breast cancer prevention and treatment in postmenopausal women. Menopause Review. 2015; 14(4): 247253.

13. Ying Liu er al. Links between alcohol consumption and breast cancer: a look at the evidence. Women’s Health (Lond Engl). 2015 Jan; 11(1): 6577.

14. Julia Sinclair et al. The acceptability of addressing alcohol consumption as a modifiable risk factor for breast cancer: a mixed method study within breast screening services and symptomatic breast clinics. BMJ Open 2019;9:e027371

15. Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 19902016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016 GBD 2016 Alcohol Collaborators* The Lancet, 2018