הערכת מדדים מרכזיים לפני ואחרי דימום מוחי תוך-חדרי בפגים (Eur J Pediatr) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

דימום מוחי תוך-חדרי הינו אחד הסיבוכים החמורים ביותר של פגות, העלול להוביל למוגבלות כרונית. במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Pediatrics בחנו החוקרים התפתחות שלושת המדדים המרכזיים לפני ואחרי דימום מוחי תוך-חדרי: לחץ דם עורקי ממוצע, לחץ ממוצע של דו תחמוצת הפחמן וזרימת דם מוחית.

החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של 254 פגים, שנולדו לאחר 23-30 שבועות היריון, עם ובלי אבחנה של דימום מוחי תוך-חדרי. הם תיעדו את לחץ הדם העורקי הממוצע ולחץ חלקי של דו תחמוצת הפחמן עד שבעה ימים לפני ושלושה ימים לאחר דימום מוחי תוך-חדרי, או במהלך 10 הימים הראשונים לחיים במקרים ללא דימום זה.

החוקרים מדווחים על עליה מובהקת סטטיסטית בלחץ החלקי של דו תחמוצת הפחמן וירידה בלחץ עורקי ממוצע בחולים עם דימום מוחי תוך-חדרי, בהשוואה לאלו ללא דימום דומה. מהנתונים עלה כי הסטייה האבסולוטית הממוצעת של זרימת הדם המוחית הייתה גבוהה יותר משמעותית בקבוצת הביקורת. סטייה רבה של זרימת הדם המוחית, כמו גם היפרקפניאה ותת לחץ דם, ככל הנראה תורמים לקריעה של כלי דם מוחיים בפגים, וכתוצאה מכך, להתפתחות דימום תוך-חדרי..

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הערכת זרימת דם מוחית הינה גישה מבטיחה העשויה לסייע בניהול הטיפול בפגים. הערכים הממוצעים של זרימת הדם המוחית לפני ואחרי דימום תוך-חדרי היו דומים באלו עם ובלי דימום מוחי תוך-חדרי, אך הסטייה האבסולוטית הממוצעת של זרימת הדם המוחית בחולים עם דימום תוך-חדרי הייתה גבוה יותר מזו בקבוצת הביקורת, הן לפני והן לאחר הדימום המוחי.

Eur J Pediatr. 2020;179(6):929-937

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

במחקר זה נמצאו שני גורמים משמעותיים הקשורים לדימום תוך מוחי בפגים. הראשון, הינו לחץ עורקי ממוצע נמוך יותר בקבוצת הפגים שפיתחו דימום תוך מוחי, שהינו ממצא צפוי. השני, עליה בלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני כקשור לדימום תוך מוחי. אם נזכור כי היפרקפנאה גורמת לוזודילטציה הרי שממצא זה הינו גם כן צפוי. רבים מאיתנו מודאגים דווקא מהיפוקפנאה שבסופו של דבר עלולה להוביל לאיסכמיה מוחית ול-PVL. היום, כאשר רבים מאיתנו נוקטים בשיטות הנשמה עם Permissive Hypercapnea, עלינו לשקול ברצינות עד איזה ערך של לחץ חלקי של פחמן דו חמצני ניתן לאפשר הגעה. כל זאת על מנת למנוע דימום ופגיעה מוחית מאוחרת.

אבחנות: Bleeding, Neonatology other
קטגוריות: חדשות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)
במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות של תיקון בקע מפשעתי לפני שחרור מיחידת טיפול […]
הטיפ השבועי עם פרופ' רז: הפסקת או לקיחת אספירין במטופלים.
פרופ’ רז עוסק בהפסקת/לקיחת אספירין במטופלים, ומתייחס למאמר שפורסם לאחרונה ב-JAMA בו נמצא שבמטופלים ללא אינדיקציה לנטילת אספירין, הפסקת הטיפול הביאה לעליה בסיכון לאירועים לבביים, בעוד שהמשך נטילת הטיפול לא נקשרה לעליה משמעותית בסיכון לדימום. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק
חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)
במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו
אמבוליזציה של הרחם עשויה למנוע צורך בכריתת רחם בנשים עם דימום לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology)
מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Society of International Radiology עולים שיעורי הצלחה גבוהה לאמבוליזציה של עורק הרחם בשליטה בדימום לאחר-לידה ומניעת צורך בכריתת רחם בנשים רבות עם דימום לאחר לידה. אמבוליזציה של עורק הרחם הינה פרוצדורה זעיר-פולשנית הכוללת הזרקת חלקיקים קטנים החוסמים זמנית את זרימת הדם לעורקי הרחם. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי […]
בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.
טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)
מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]
סיכון מוגבר ללידה שקטה בקרב נשים עם השמנת יתר (CMAJ)
מחקר עוקבה חדש שפורסם ב-Canadian Medical Association Journal מצא סיכון מוגבר ללידה שקטה בקרב נשים עם השמנת יתר, במיוחד בנשים שילדו לא בלידה מוקדמת.
הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)
במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו
גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)
בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]