Cardiomiopathy & Cardiology

מטהרן לחיפה, מסלג’לין לאזילקט; פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים מהטכניון הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי החיים לשנת תשפ”ב

פרופ’ אמריטוס מוסא יודעים מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ”ב. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי הפרס ניתן לפרופ’ יודעים “על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פרמקולוגיה. הוא העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים, שרבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך ואמר: “אנו גאים ומאושרים בזכייתו של פרופ’ מוסא יודעים בפרס ישראל בחקר מדעי החיים ובהכרה החשובה בתרומתו המדעית. מעטים המדענים הזוכים, לצד הישגים מחקריים מרחיקי לכת, לראות כיצד מחקריהם הבסיסיים מיתרגמים ליישומים המשפיעים על רווחת האדם. עבודתו המחקרית של פרופ’ יודעים חוללה שינוי דרמטי בהבנתן של מחלות  נוירודגנרטיביות אולם לא זו בלבד; היא הובילה לשיפור עצום באיכות חייהם של חולי פרקינסון. זהו פרס ישראל שלישי המוענק השנה לחוקרי הטכניון, אירוע שיא בתולדותיו, ואנו מלאי גאווה.”

פרופ’ יודעים נולד בטהרן למשפחה בת 5 ילדים. בית הכנסת ברובע היהודי בטהרן היה רכוש המשפחה, שניהלה את כל שירותי הקהילה בנושאי דת. ראשי המשפחה היו בעלי הידע ונתנו עצות רבות לחברי הקהילה, ומכאן שם המשפחה “יודעים”.

בגיל 12 נשלח מוסא לאנגליה, ומאז לא שב לאיראן. באנגליה הוא התחנך בפנימייה יהודית בברייטון וב-1959 התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. בקנדה נחשף לעולם הביוכימיה של המוח (נוירוכימיה), ובעקבות זאת החליט לפרוש מלימודי הרפואה לטובת דוקטורט בביוכימיה ובפסיכיאטריה. מקנדה חזר לאנגליה, שם עבד באוניברסיטת לונדון, באוניברסיטת קיימברידג’ ובאוניברסיטת אוקספורד.

בשנת 1972 שמע לראשונה על סלג’לין תרופה שפותחה על ידי ניצול השואה ההונגרי יוסף קנול ונסע אליו כדי להביא את מרכיביה. בשנת 1975 ביקר בישראל וכאן שמע מידידו, פרופ’ רפי משולם, שבפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מחפשים פרמקולוג שיקים את המחלקה לפרמקולוגיה ויעמוד בראשה. פרופ’ יודעים אפילו לא ידע שיש בטכניון פקולטה לרפואה, אבל נענה לפנייתו של הדיקן הראשון של הפקולטה, פרופ’ דוד ארליך, וקיבל את המשרה. ב-1977 עלה לישראל מתוך החלטה שכאן ימשיך את מחקר הסלג’לין.

בפקולטה לרפואה של הטכניון החלו פרופ’ יודעים ועמיתו פרופ’ ג’ון פינברג לפתח את התרופה לפרקינסון יחד עם חברת טבע. בשנת 1981 הם כבר ידעו שבידיהם תרופה יעילה לטיפול בפרקינסון, אבל רק בפברואר 2005 אושרה התרופה “אזילקט” (Azilect) על ידי ה-FDA לטיפול בחולי פרקינסון.

פרקינסון היא מחלה כרונית הפוגעת בהתמדה ביכולותיו של החולה, וגילם הממוצע של החולים בה הולך ויורד. כיום ידוע ש”אזילקט” יעילה בטיפול בשלבים שונים של מחלת פרקינסון הן כתרופה יחידה הן בשילוב עם התרופה L-dopa. אזילקט אף נבחרה על ידי NIH, מכוני הבריאות האמריקאיים, כנושא מחקר עיקרי בחקר מחלות נוירודגנרטיביות. זו התרופה הראשונה שלא רק מרככת את הסימפטומים של המחלה אלא מאטה אותה ממש, בעיקר כשהיא ניתנת בשלבים מוקדמים של התפתחותה.

במשך עשרות שנים ניהל פרופ’ יודעים את המרכז ע”ש איב טופף לחקר מחלות נוירודגנרטיביות בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. הוא פרסם כ-800 מאמרים בנושאים שונים הקשורים במוח, במחלות מוח ובמערכת העצבים. כאות הוקרה על פעילותו זכה פרופ’ יודעים פעמיים בפרס הרשל ריץ’ מהטכניון, בפרס א.מ.ת ובכ-50 פרסים בין-לאומיים חשובים, וכעת גם בפרס ישראל.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

  • מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    מה בין תפקוד גופני ובין תסמינים פסיכולוגיים בחולים עם מחלת פרקינסון? (CNS Neurosci Ther)

    במאמר שפורסם בכתב העת CNS Neuroscience & Therapeutics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמיני דיכאון עשויים להשפיע על הניידות ושיווי המשקל של חולים עם מחלת פרקינסון, כאשר עם עליה בחומרת תסמיני דיכאון חלה החמרה במדדי ניידות ויציבות החולים. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-רגרסיה במטרה לבחון את הנתונים בספרות הרפואית אודות מדדי […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הטיפ השבועי עם פרופ' רז: רעד

    הפעם עוסק פרופ’ רז בתופעה הנפוצה בעיקר בגיל המבוגר. לכל הטיפים השבועיים בחסות בלתי תלויה של חברת נובונורדיסק

  • גורמי סיכון הפיכים להופעה של דמנציה בגיל צעיר (JAMA Neurol)

    גורמי סיכון הפיכים להופעה של דמנציה בגיל צעיר (JAMA Neurol)

     מעבר לגורמי הסיכון המוכרים לדמנציה, דוגמת סוכרת, אירוע מוחי, מחלת לב ודיכאון, מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי חסר וויטמין D, רמות CRP גבוהות ובידוד חברתי מעלים את הסיכון להופעה של דמנציה בגיל צעיר. מחקר כלל 356,052 משתתפים מתחת לגיל 65 שנים (גיל ממוצע של 54.6 שנים) ללא דמנציה, אשר נכללו במאגר […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישור מערכת גירוי מוחי עמוק לטיפול במחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות (מתוך הודעת חברת מדטרוניק)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישור מערכת גירוי מוחי עמוק לטיפול במחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות (מתוך הודעת חברת מדטרוניק)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור מערכת גירוי מוחי עמוק נטענת באמצעות סוללות לטיפול בחולים עם מחלת פרקינסון והפרעות אחרות, דוגמת רעד ראשוני, אפילפסיה ודיסטוניה. בהודעה לעיתונות מטעם חברת מדטרוניק נמסר כי מערכת גירוי מוחי עמוק Percept RC מבוססת על התקן המושתל בניתוח, באופן דומה לקוצב לב, המעביר אותות חשמליים […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול חדש למחלת פרקינסון ודמנציה של גופיפי לואי (מתוך הודעת Athira Pharma)

    תוצאות מבטיחות לטיפול חדש למחלת פרקינסון ודמנציה של גופיפי לואי (מתוך הודעת Athira Pharma)

    בהודעה לעיתונות מטעם חברת Athira Pharma נמסר כי תכשיר ניסיוני של חברת התרופות, התכשיר הניסיוני Fosgonimeton הדגים תוצאות מבטיחות במחקר SHAPE בשלב 2 בחולים עם דמנציה משנית למחלת פרקינסון ודמנציה משנית לגופיפי לואי. על-פי ההודעה, התכשיר הניסיוני הינו מולקולה קטנה בשם ATH-1017 המכוונת כנגד מערכת Hepatocyte Growth Factor, העשויה להפעיל מסלולים להגנה עצבית ומסלולים נוגדי-דלקת […]

  • הכשרה במתן טיפול פליאטיבי לנוירולוגים משפרת את איכות החיים של חולי פרקינסון (JAMA Neurol)

    הכשרה במתן טיפול פליאטיבי לנוירולוגים משפרת את איכות החיים של חולי פרקינסון (JAMA Neurol)

    התערבות המספקת הכשרה בנושא טיפול פליאטיבי לנוירולוגים בקהילה לחולים עם מחלת פרקינסון באמצעות טל-רפואה לוותה בשיפור מתון באיכות החיים של החולים ולעליה בשיעורי השלמת הנחיות מקדימות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. המחקר כלל 359 חולים (גיל ממוצע של 74 שנים) עם אבחנה סבירה של מחלת פרקינסון או אבחנה נלווית וצרכים לטיפול פליאטיבי […]

  • מה בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (J Parkinsons Dis)

    מה בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין הסיכון למחלת פרקינסון? (J Parkinsons Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Parkinson’s Disease עולה כי קיים קשר הדוק בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין הסיכון למחלת פרקינסון, עם עדויות לקשר תלוי-מינון ומשך טיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין טיפול הורמונאלי חליפי וין הסיכון למחלת פרקינסון עדיין שנוי במחלוקת. מטרתם כעת הייתה להשלים מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה להערכת הקשר בין הטיפול […]

  • סיכון גבוה פי שניים לאובדנות בחולים עם מחלת פרקינסון (JAMA Neurol)

    סיכון גבוה פי שניים לאובדנות בחולים עם מחלת פרקינסון (JAMA Neurol)

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה עולה כי בחולים עם מחלת פרקינסון שכיחות גבוהה של מחשבות אובדניות וכן סיכון גבוה כפליים לאובדנות, בהשוואה לביקורות, כך דווח במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology. אובדנות בגיל מבוגר היא סוגיה חשובה מבחינת בריאות הציבור ומהווה גורם תמותה בר-מניעה. קבוצה פגיעה במיוחד של חולים כוללת את אלו עם הפרעה נוירולוגית […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה