Cataract

האם יש הבדלים בתוצאות ניתוח קטרקט בין חולים עם סוכרת ואלו ללא סוכרת? (מתוך כנס מטעם ה- American Academy of Ophthalmology)

בחולי סוכרת ללא עדות לרטינופתיה לא תועדו הבדלים בשיעורי הצלחת ניתוחי קטרקט, בהשוואה לחולים ללא-סוכרת, כך עולה מניתוח רטרוספקטיבי שהוצגו במהלך כנס מטעם ה- American Academy of Ophthalmology.

המחקר הרטרוספקטיבי כלל 63,570 חולים ממאגר Kaiser Permanente Northern California בין 2010-2015, אשר השלימו פרוצדורת Phacoemulsification. החוקרים לא כללו חולים עם בצקת מקולארית טרם הניתוח, חולים עם סוכרת מסוג 1 וחולים בהם הניתוח בוצע בידי מומחה רשתית או אקולופלסטיקה.

כשליש מהחולים (22,360 חולים) סבלו מסוכרת מסוג 2: 18,176 חולים ללא רטינופתיה, 1,751 עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית, 791 עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית בדרגה בינונית, 43 חולים עם מחלה בדרגה חמורה ו-1,097 חולים עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית לא-ספציפית, כמו גם 791 חולים עם רטינופתיה פרוליפרטיבית. בקרב חולים בהם ניתן היה לקבוע את משך הסוכרת, ב-8,196 חולים תועד משך מחלה של פחות מעשור וב-9,196 חולים משך המחלה היה ארוך יותר.

החוקרים מדווחים כי 41% מחולי הסוכרת (9,214 חולים) לא קיבלו טיפול ספציפי לסוכרת בעת הניתוח, 8,578 חולים נטלו טיפול פומי ו-4,568 חולים נטלו טיפול באינסולין. במרבית חולי הסוכרת לא הייתה בדיקת המוגלובין מסוכרר זמינה טרם הניתוח. ביתר החולים, ב-2,812 חולים תועד ריכוז המוגלובין מסוכר טרם הניתוח של פחות מ-6.5%, ב-5,512 חולים תועדו ערכים בטווח 6.5-8.9% וב-935 חולים תועד ריכוז המוגלובין מסוכרר של 9.0% ומעלה.

לאחר פרוצדורות קטרקט, חדות הראיה המתוקנת (לפי LogMAR או Logarithm of the Minimun Angle of Resolution) עמד בממוצע על 1.0 בחולים ללא-סוכרת, 0.11 בחולי סוכרת ללא רטינופתיה ו-0.13-0.15 בחולים עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית בדרגה קלה/בינונית. בחולים עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית בדרגה חמורה ורטינופתיה פרוליפרטיבית מדדי LogMar הממוצעים לאחר הפרוצדורה עמדו על 0.18 ו-0.23, בהתאמה. חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר לפי Snellen נעה בין 20/25 ל-20/28 בחולים ללא-סוכרת, בחולי סוכרת ללא-רטינופתיה ובאלו עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית בדרגה קלה/בינונית. הממוצעים עלו ל-20/30 ו-20/34 בחולים עם רטינופתיה לא-פרולפירטיבית בדרגה חמורה ואלו עם רטינופתיה פרוליפרטיבית.

השינוי הממוצע ב-LogMAR לאחר הניתוח נע בין 0.43- ו-0.45- בכל קבוצות החולים, למעט אלו עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית חמורה, בהם תועד שינוי ממוצע של 0.50-. ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים כותבים כי בחולים ללא-סוכרת חדות הראיה המתוקנת הטובה ביותר לאחר ניתוח קטרקט עמדה על 20/25, בהשוואה ל-20/26 בחולים עם סוכרת אך ללא רטינופתיה. התוצאות היו דומות בחולים עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית בדרגה קלה או בינונית. רק בחולים עם רטינופתיה לא-פרוליפרטיבית בדרגה חמורה ואלו עם רטינופתיה פרוליפרטיבית תועדו תוצאות גרועות יותר, בהשוואה לחולים ללא-סוכרת.

מתוך כנס מטעם ה- American Academy of Ophthalmology

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה