Celiac

תוצאות מבטיחות לתרופה חדשה כנגד ALS (מתוך כנס ה-ANA)

תכשיר המכוון כנגד ASO (Antisense Oligonucleotide) החוסם את ייצור חלבון SOD1 (Superoxide Dismutase 1) אינו עדיף באופן מובהק על פלסבו בהאטת ההידרדרות התפקודית לאחר שישה חודשים בחולים עם ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis) ומוטאציית SOD1, כך עולה מתוצאות מוקדמות ממחקר בשלב 3, אשר הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-146 של ה-American Neurological Association.

בכל שנה מאובחנים בארצות הברית כ-5,000 מקרים חדשים של ALS, כאשר הצפי הוא לעליה בהיקף המקרים המאובחנים. מוטאציות בגן SOD1 היו הגורמים הגנטיים הראשונים ל-ALS שזוהו במחקרים ומוטאציות בתורשה דומיננטית בגן זה מתוארות בכ-2% מכלל מקרי ALS. מוטאציות אלו מובילות ליצירת חלבון SOD1 פגום אשר אינו יכול לפנות רעלנים מהמוח. המנגנון המדויק בו מוטאציות גנטיות מובילות לניוון נוירונים מוטוריים אינו מובן היטב.

מחקר מוקדם בשלב 1/2 הראה כי Tofersen, תכשיר המיועד לחסום את ייצור חלבון SOD1, היה בטוח והפחית את רמות SOD1 בנוזל שדרה ב-50 חולי ALS והציע כי הטיפול עשוי להאט את התקדמות המחלה.

המחקר הנוכחי בשלב 3 (VALOR) כלל 108 מבוגרים עם חולשת שרירים משנית ל-ALS ותיעוד מוטאציית SOD1. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Tofersen במינון 100 מ”ג או פלסבו למשך 28 שבועות, אשר ניתנו אינטרה-תקאלית. בשלב הארכה בתווית-פתוחה, כל החולים טופלו ב- Tofersen במינון 100 מ”ג.

התוצא העיקרי היה השינוי במדד הכולל של ALS Functional Rating Scale Revised Scale, מדד בן 48 נקודות הכולל ארבעה תתי-תחומים: מוטוריקה עדינה, מוטוריקה גסה, תפקוד בולבארי ונשימה.

מהנתונים עולה כן הן בחולים עם התקדמות מהירה והן באלו עם התקדמות איטית של המחלה תועדה הידרדרות תפקודית. השינוי בקרב אלו עם התקדמות מהירה של המחלה עמד על 8.14- בזרוע הפלסבו, לעומת 6.98- בזרוע הטיפול (p=0.97).

תועד הבדל קטן יחסית וחסר מובהקות סטטיסטית בין הקבוצות עם Tofersen לעומת פלסבו. עם זאת, עם הזמן, התחלה מוקדמת של Tofersen הובילה להידרדרות איטית יותר בקרב משתתפים עם מחלה המתקדמת במהירות ולהתייצבות התפקוד הקליני באלו עם מחלה המתקדמת באיטיות.

רמות SOD1 בנוזל השדרה היו מופחתות משמעותית בקרב מטופלים ב- Tofersen לעומת אלו בזרוע הפלסבו עם התקדמות מהירה של המחלה (p<0.0001), עדות לכך שטיפול ב- Tofersen מפחית רמות SOD1.

רמות נוירופילמנטים בדם פחתו בחולים עם התקדמות מחלה מהירה (ירידה של כ-60%) ובאלו עם מחלה המתקדמת באיטיות. לאחר שחולים בזרוע הפלסבו קיבלו את הטיפול הפעיל, רמות נוירופילמנטים בדמם ירדו, אך ככל הנראה לא בהיקף דומה לירידה שתועדה בקרב חולים שטופלו מלכתחילה ב-Tofersen.

באשר לתפקוד הנשימתי, זוהתה מגמה של התייצבות SVC (Slow Vital Capacity) בחולים עם מחלה המתקדמת במהירות ותתכן התייצבות מסוימת של הנשימה בשלב הארכה בתווית-פתוחה.

באשר לתוצאים לפי דיווח המטופלים, שוב תועדה התייצבות מסוימת. החוקרים מדווחים על הבדל קטן מאוד בין זרוע ההתערבות וזרוע הפלסבו במונחים של כוח שריר.

כמעט בכל המשתתפים במחקר תועד לפחות אירוע חריג אחד על-רקע הטיפול, לרוב מדובר היה באירועים בדרגה קלה-עד-בינונית. אירועים רבים, דוגמת נפילות, תאמו להתקדמות ALS, או נקשרו עם פרוצדורת ניקור מותני, כמו כאבי ראש או כאב.

חלק מהחולים שטופלו ב-Tofersen פיתחו אירועים חריגים נוירולוגיים חמורים, כולל שני מקרים של מיאליטיס; לא תועדו אירועים דומים בזרוע הפלסבו.

המומחים מבהירים כי הטיפול אינו צפוי להשיב חזרה נוירונים מוטוריים; הרעיון הוא להביא להתייצבות התקדמות המחלה. מאחר ובכל נקודת זמן בה מתחילים בטיפול לא צפויה חזרה של תאי עצב מוטוריים, ישנה עדיפות להתחלה מוקדמת של הטיפול.

מתוך כנס ה-ANA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה