Cholesterol/Lipid disorders

האם COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר לתרומבוזיס מאוחר בתומכנים כליליים? (JAMA Cardiol)

מקרה של תרומבוזיס מאוחר בתומכן כלילי בחולה שאושפז בשל COVID-19 הוביל לדיון בנוגע לחשיבות טיפול אנטי-תרומבוטי בחולים עם מחלת עורקים כלילית ואבחנה של COVID-19, כך כותבים חוקרים בתיאור מקרה מספרד, שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology.

מדובר במטופל בן 81 שנים אשר פנה באפריל 2020 בתמונה של אוטם לבבי קדמי עם עליות מקטע ST. אנגיוגרפיה כלילית דחופה הדגימה חסימה תרומבוטי  של תומכן מצופה תרופה בחלק הפרוקסימאלי של העורק השמאלי הקדמי היורד. התומכן הנ”ל הושתל בנגע חדש 3 חודשים מוקדם יותר והיה בחפיפה עם תומכן מצופה תרופה ישן יותר, שהיה ממוקם בעורק הכלילי השמאלי הראשי והושתל 5 שנים קודם לכן.

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו התיאור הראשון של תרומבוזיס בתומכן כלילי בחולה עם COVID-19 והם מציעים קשר בין שתי המחלות.

בדיקת Optical Coherence Tomography הדגימם ת-התרחבות של התומכן ומיקום שגוי שייתכן והובילו לסיכון מוגבר לתרומבוזיס בתומכן. המאפיינים הבולטים של COVID-19 כוללים תהליכים דלקתיים אינטנסיביים ומצב פרו-דלקתי והחוקרים מציעים כי ייתכן ואלו הובילו להתפתחות תרומבוזיס מאוחר בתומכן.

מאחר ומדובר בתיאור מקרה יחיד, אין אפשרות לקבוע אם אירוע זה של תרומבוזיס בתומכן כלילי נבע בפועל מהזיהום הנגיפי. בנוסף, לא ניתן להסיק מהממצאים הללו על חולים אחרים עם COVID-19.  עם זאת, הממצאים מדגישים את חשיבות טיפול אנטי-תרומבוטי אופטימאלי בחולים עם COVID-19 ומחלת עורקים כלילית קודמת.

JAMA Cardiol 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה