חדשות

עליה בהיקף שימוש בתכשירים אנטיביוטיים בעידן COVID-19 מובילה לאיום נוסף על בריאות בני האדם (מתוך אתר Medscape)

16/03/2021

 

במקביל למגפת הקורונה נרשמה עליה בחומרת האיום בהתפתחות זיהומים עמידים לטיפול אנטיביוטי. למרות שהיקף מקרי התמותה על-רקע עמידות לטיפול אנטיביוטי אינם קרובים לאלו שתועדו עם נגיף הקורונה, החשש הוא כי בחלק מהמקרים, טיפול יתר בנגיף הקורונה עלול להוביל להחמרת בעיית עמידות לטיפול אנטיביוטי.

 

המודעות הציבורית לחומרת האיום של עמידות לטיפול אנטיביוטי היא נמוכה. חלק גדול מתושבי יבשת אמריקה חוו מקרה מוות משנית לנגיף הקורונה במעגל המשפחה והחברים שלהם, או ראו דיווחים אודות הסבל הכרוך בזיהום הנגיפי בכלי התקשורת. עם זאת, חלק קטן מהציבור היה עד למקרה בו לא הייתה תרופה טובה לטיפול בזיהום של חולה.

 

החשש הוא כי דברים שגרתיים אשר נלקחים כמובן מאליו כיום – מתן כימותרפיה לחולי סרטן, החלפת מפרקי ברכיים, השלמת ניתוח קיסרי ומניעת סיבוכים של זיהומים – יהפכו להיות הרבה יותר קשים ואף בלתי-ניתנים להשגה.

 

ברחבי העולם, חיידקי על (Superbugs) צפויים להביא למותם של 10 מיליון חולים בכל שנה עד שנת 2050, במידה ולא יפותחו טיפולים טובים יותר. ארגון הבריאות העולמי הכריז על עמידות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי בין 10 האיומים המובילים על האנושות.

 

מגפת הקורונה הצטרפה למגמה מטרידה מלכתחילה. עוד לפני שהחלה העליה במספר מקרי ההדבקה בנגיף, אחד מכל שלושה מרשמים לטיפול אנטיביוטי היה מיותר. לאחר מכן, מגפת הקורונה יצרה את הסערה המושלמת לזיהומים עמידים לטיפול אנטיביוטי במרכזים רפואיים, עם שהות ממושכת בבית החולים, עליה בשימוש בטיפול אנטיביוטי ותחלואה קשה.

 

בימים הראשונים של המגפה, רופאים חילקו מרשמים לטיפול אנטיביוטי רחב-טווח בשיעורים גבוהים באופן שאינו-נדרש. כאשר חלה עליה במספר מקרי ההדבקה בעיר ניו-יורק בסוף מרץ ותחילת אפריל בשנה שעברה, כ-1,700 חולים אושפזו בכל יום וכ-70% מהחולים עם COVID-19 קיבלו טיפול אנטיביוטי.

 

עם זאת, בקרב חולים עם COVID-19 תועדו שיעורים נמוכים של זיהום חיידקי נלווה – רק כ-3-8% מהחולים אובחנו עם זיהום חיידקי נלווה בעת האשפוז. שיעורים אלו שונים מאלו שתועדו בחולים שאושפזו בשל שפעת, בהם שיעור הזיהומים החיידקיים עמד על 11-35%.

 

אחת הבעיות בזמן מגפת הקורונה נובעת מכך שהיכולות האבחנתיות לזיהוי זיהומים נוזוקומיאליים בחיידקים ופטריות הן מוגבלות וכאשר החולים מפתחים מחלה קשה, למרות בדיקות מיקרוביולוגיות שליליות, לעיתים קרובות רופאים טועים לצד של טיפול-יתר. כולם עדיין לומדים כיצד לנהל את החולים הללו מנקודת מבט של שימוש מושכל בתכשירים אנטי-מיקרוביאליים ובהחלט מדובר במשימה מאתגרת.

 

בנוסף, המשאבים במהלך המגפה התמקדו במניעה וטיפול במקרים יומיים של COVID-19, עם עצירת חלק מהתכניות שהתמקדו בשימוש מושכל בטיפול אנטי-מיקרוביאלי.

 

מומחים מסכימים כי טיפול-יתר בתכשירים אנטי-מיקרוביאליים הינו רק חלק מהבעיה וכי יש מקום לפתח כלים חדשים בכדי למנוע עמידות לטיפול אנטיביוטי.

 

למעשה, מזה למעלה משלושה עשורים לא נכנסה לשוק משפחת תרופות אנטיביוטיות חדשה. תרופות שאושרו לאחרונה כוללות תרכובת משולבת המבוססות על תגליות מדעיות לפני שנת 1984. השילובים השונים פותחים את הדלת לעמידות-צולבת, שהינה סיבה נוספת בגינה נדרשת משפחת תרופות אנטיביוטיות חדשה.

 

חברות תרופות גדולות ויתרו על פיתוח תכשירים אנטיביוטיים, כך שהמשימה נותרה בידיהן של חברות ביוטק קטנות. שיתוף פעולה בין חברות תרופות – AMR Action Fund, אשר הוכרז ביולי האחרון – הינו בין הגישות החדשות במטרה להביא להאצת פיתוח תרופות אנטיביוטיות. למעלה מ-20 חברות תרופות התחייבו להשקיע למעלה ממיליארד דולרים בחברות ביוטק קטנות במטרה להביא לפיתוח 2-4 תרופות אנטיביוטיות חדשות עד שנת 2030.

 

 

 

לידיעה במדסקייפ

 

הערת מערכת:

אתם מוזמנים לתחקיר שערכנו בנושא עמידות לאנטיביוטיקה.

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני