חדשות

מעקב אחר מטופלים עם מוטאציית CDKN2A עשוי להוביל לאבחנה מוקדמת של סרטן לבלב (מתוך כנס ה-UEG Week)

18/10/2021

 

מעקב אחר מטופלים הנושאים מוטאציות בגן CDKN2A הובילה לזיהוי מוקדם יותר של אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב עם שיפור הפרוגנוזה של החולים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך כנס ה-UEG Week.

 

אבחנה מוקדמת של סרטן חיונית לשיפור הפרוגנוזה הגרועה של הממאירות. עם זאת, בדיקות סקר אינן מומלצות באוכלוסיה הכללית בשלב זה כי ההיארעות נמוכה מדי והדבר צפוי להוביל לשיעור גבוה של תוצאות חיוביות-שגויות; בדיקות סקר מומלצות רק באוכלוסיות בסיכון גבוה, כולל בני משפחה של חולים עם סרטן לבלב משפחתי, אך גם נשאי מוטאציות גנטיות, כולל CDKN2A, הקרויה גם p16. בנשאי מוטאציה זו סיכון של 15-20% לפתח סרטן לבלב במהלך חייהם ולכן מציעים להם בדיקות מעקב.

 

להערכת תוצאות מעקב לאורך 20 שנים, החוקרים אספו נתונים אודות 344 משתתפים (גיל חציוני בעת הגיוס למחקר של 48.7 שנים) שהיו נשאים של מוטאציית CDKN2A. המשתתפים עברו בדיקת MRI או MRCP כל שנה, עם אפשרות השלמת בדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי.

 

במקרים בהם זוהו נגעים חדשים או שאינם חד-משמעיים, בדיקות הסקר בוצעו במרווחים קצרים יותר (3-6 חודשים) או שהושלמה דגימה בהנחיית אולטרה-סאונד אנדוסקופי; הסרה ניתוחית בוצעה במידה וצוות רב-מקצועי קבע כי מדובר בנגע ממאיר.

 

מהנתונים עולה כי אובחנו 35 מקרים של סרטן לבלב ב-9% מהמשתתפים וסרטן לבלב שני ב-11.4% מהנבדקים; הגיל החציוני בעת האבחנה עמד על 60 שנים, כאשר 30.6% מהנגעים זוהו לראשונה בבדיקת קר ו-82.9% היו ניתנים להסרה ניתוחית על-פי בדיקת ההדמיה בעת זיהוי הממצא.

 

שיעורי ההיארעות עמדו על 15.1 מקרים (רווח בר-סמך 95% של 10.3-21.3) ל-1000 שנות-אדם בסיכון, המקבילים להיארעות מצטברת של 7.4% עד גיל 60 שנים ושל 31.6% עד גיל 75 שנים.

 

לאחר אבחנה של אדנוקרצינומה ראשונית של הלבלב, חציון משך ההישרדות של החולים עמד על 22 חודשים, עם שיעורי הישרדות של 83.6% לאחר שנה אחת ושל 33.9% לאחר חמש שנים. הסרה ניתוחית שיפרה את שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים ל-46.2%.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי מעקב עם בדיקות הדמיה של הלבלב בנשאי מוטאציית CDKN2A מובילה לזיהוי סרטן לבלב בשלב מוקדם ונתיח, עם פרוגנוזה טובה יותר.

 

מתוך כנס ה-UEG Week

 

לידיעה ב-Healio

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2021 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני