Chronic Kidney Disease

ההנחיות החדשות של ה-ACP שוללות ביצוע בדיקת סקר של תפקודי כליות במבוגרים א-סימפטומתיים כולל כאלה שלהם גורמי סיכון (Ann Intern Med)

אין צורך לבצע בדיקת סקירה במבוגרים ללא סימפטומים או גורמי סיכון לאיבחון של מחלת כליות כרונית (CKD) , כך עולה מההמלצות המעודכנות של הקולג’ האמריקאי לרפואה (ACP), אשר מתפרסמות גם בכתב העת   Annals of Internal Medicine ונסקרות במדסקייפ.

ע”פ המחברים אין עדות לתועלת של ביצוע בדיקות סקירה לאיבחון של CKD בדרגות 1-3. הנזק הפוטנציאלי מבדיקות הסקירה, הכולל איבחון שגוי, הדבקת תווית של תחלואה, וטיפולים שאינם נחוצים עם תופעות לוואי עולה לדעת מחברי ההנחיות על התועלת האפשרית.

הם מוסיפים כי הזמנה של בדיקות מעבדה במטופחים א-סימפטומטיים לא תוביל למימצאים קליניים במטופלים עם CKD ללא גורמי סיכון, אך תהיה מלווה בעלויות נוספות למערכת הבריאות בשל ביקורים רפואיים ובדיקות לא נחוצות.

לצורך ביסוס ההנחיות המחברים ביצעו סקירה שיטתית של מחקרים מה-PUBMED ומספריית קוקריין. הם ניתחו משמעויות ביצוע סקירה על תוצאים כמו תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב, שבץ, אי ספיקת לב, שילוב של מימצאים קרדיווסקולרים וכלייתיים, אי ספיקה סופנית של כליות (דיאליזה), איכות חיים, תפקוד פיזיולוגי ויכולת ביצוע פעילויות יום יומיות.

העדויות שהתקבלו היו לא מספקות מבחינת הערכת התועלת לביצוע סקירה במטופלים א-סימפטומתיים, לרבות כאלה שיש להם גורמי סיכון מג’וריים כמו סוכרת, יתר לחץ דם או מחלת קרדיווסולקית.

להלן ההנחיות הספציפיות:


  • מבוגרים אסימפטומתיים ללא גורמי סיכון אינם צריכים לעבור בדיקת סקירה ל-CKD (המלצה בדרגה חוזק נמוכה, עדות מבוססת עדות חלשה)

  • מבוגרים עם או ללא סוכרת אשר מטופלים כעת בחוסמי ACE או ARB אינם צריכים לעבור בדיקות לזיהוי פרוטינוריה (המלצה בדרגה חוזק נמוכה, עדות מבוססת עדות חלשה)

  • מטופלים עם יתר לחץ דם ודרגות CKD בדרגה 1-3 צריכים לקבל טיפול תרופתי עם חוסמי ACE (המלצה בדרגת איכות עובדתית בינונית) או ARB (המלצה באיכות עובדית גבוהה, המלצה “חזקה”)

  • מטופלים עם CKD בדרגה 1-3 ורמות גבוהות של LDL כולסטרול צריכים לקבל טיפול בסטטינים (המלצה “חזקה” עם איכות עובדתית בינונית).

הועדה שגיבשה את ההמלצות מעירה שתוצאות הטיפול בחוסמי ACE או ARB אינן שונות במחקרים “ראש בראש”. עם זאת, טיפול משולב של חוסם ACE ו-ARB קשור באופן מובהק לסיכון מוגבר לתופעות לוואי הכוללות שיעול, היפרקלמיה, לחץ דם נמוך, וכשל כלייתי אקוטי המחייב דיאליזה.

בנוסף, הועדה מצאה שהעדויות לניטור מעבדתי של מטופלי CKD בדרגה 1-3 אינן חד משמעיות.

ההמלצות אף מעלות חוסר ודאות לגבי רמת הדיוק של בדיקות סקירה למדידת CKD או התקדמות של CKD , וחוסר בעדויות באשר למידת הרגישות והסגוליות של בדיקות סקירה שונות באוכלוסיה הכללית, עם סיכון מאוד גדול לתוצאות שהן חיוביות-שגויות (false-positive ) לאלבומינוריה ו-eGFR .

הם מוסיפים כי גם לא נמצאו עדויות לתועלת של מתן טיפול מוקדם במטופלים שאובחנו עם CKD בבדיקות סקירה, אלא להיפך – נזקים בשל תוצאות חיוביות-שגויות, סימון מטופלים כחולים ובדיקות נוספות לא נחוצות. לפיכך, ה”שורה התחתונה” מבחינם היא שאין מקום לביצוע בדיקות סקירה לאיבחון של CKD בדרגות 1-3 במבוגרים ללא גורמי סיכון.

Ann Intern Med. Published online October 21, 2013.

לדיווח במדסקייפ

הערת מערכת: קצת מפתיע שההנחיות אינן ממליצות על בדיקות לתפקודי כליות בחולי סוכרת ויתר לחץ דם לאור הקשר הידוע בין תחלואות אלה לפגיעה בתפקודי כליות. נראה שיש מקום להבחין לפחות בין מטופלים המשיגים איזון בערכי לחץ דם ו/או סוכרת לבין כאלה שלא לצורך בחינת הצורך בבדיקת תפקודי כליה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה