Chronic Kidney Disease

הרחבת שימוש במטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 עם הפרעות קלות-בינוניות בתפקודי כליה צריכה להתבצע בזהירות תוך התאמת מינונים ומעקב אחר תפקודי הכליה (JAMA)

מאמר חדש מ-JAMA מגיע למסקנה כי הרחבת הטיפול במטפורמין בחולי סוכרת עם הפרעות קלות-בינוניות בתפקודי כליה צריכה להיעשות בזהירות תוך הקטנת מינונים ומעקב זהיר אחר תפקודי הכליה.

ברקע מציינים החוקרים כי מטפורמין נמצא בשימוש נרחב כטיפול ראשוני להורדת רמות סוכר במטופלים עם סוכרת סוג 2. עם זאת, לתרופה יש התווית נגד במטופלים רבים עם הפרעות בתפקודי כליה בשל החשש להתפתחות חמצת לקטית.  החוקרים ביקשו להעריך את הסיכון לחמצת הקשור לשימוש במטפורמין במטופלים עם הפרעות בתפקוד כלייתי.

החוקרים ביצעו חיפוש ב-MEDLINE וקוקריין למאמרים באנגלית שכללו מידע על מטפורמין, הפרעות בתפקודי כליה וחמצת לקטית בין 1950 ל-2014. לאחר מיון נותרו החוקרים עם 818 מאמרים מהם נבחרו 65 שהתאימו לקריטריוני ההכללה.

החוקרים מדווחים על תוצאות הסקירה השיטתית מהן עולה שלמרות שמטפורמין מפונה ע”י הכליות, רמת התרופה נותרו בדר”כ בטווח התראופוטי וריכוזי מלח חומצת החלב (לקטט) לא עלו באופן ניכר כאשר נעשה שימוש במטפורמין במטופלים עם מחלת כליות קלה עד בינונית. (eGFR של בין 30-60 מ”ל לדקה לכל 1.73 מ”ר). ההיארעות הכוללת של חמצת לקטית תחת טיפול במטפורמין נעה במחקרים השונים בין 3 לכל 100,000 שנות מטופל ל-10 לכל 100,000 שנות מטופל, ובאופן כללי השיעור לא היה שונה מזה הידוע עבור האוכלוסיה הכללית עם סוכרת.

הנתונים מצביעים על סיכון מוגבר לחמצת לקטית במשתמשי מטפורמין עם מחלת כליות כרונית מוגבלים, ולא נעשו מחקרים אקראיים ומבוקרים לבחון את הבטיחות של מטפורמין במטופלים עם הפרעות משמעותיות בתפקודי כליה. מחקרים מבוססי אוכלוסייה הדגימו שמטפורמין עשוי להירשם בניגוד להנחיות המקובלות המצביעים על סיכון כלייתי , בתדירות של 1 לכל 4 מטופלים . עם זאת, במרבית הדיווחים לא נמצא קשר עם סיכון מוגבר לחמצת לקטית הקשור לשימוש במטפורמין במטופלים אלה.

מחקרים תצפיתיים הצביעו על תועלת אפשרית משימוש במטפורמין מבחינת תוצאות מקרווסקולריות, גם במטופחים עם התווית נגד כלייתית לטיפול במטפורמין.

החוקרים מסכמים כי המידע הקיים תומך בהרחבה זהירה של שימוש במטפורמין במטופלים עם הפרעות קלות-בינוניות בתפקודי כליה , ע”פ הגדרת ה-eGFR , תוך הפחתת מינון מתאימה ומעקב זהיר אחר תפקודי הכליה.

JAMA. 2014;312(24):2668-2675. doi:10.1001/jama.2014.15298.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה