Chronic Kidney Disease

מה בין משך הנשמה מלאכותית והצלחת גמילה מהנשמה במקרים של פגות קיצונית? (Neonatology) והערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מרבית התינוקות שנולדו בגיל היריון של 25 שבועות נגמלו בהצלחה מהנשמה בניסיון הראשון. עם זאת, במחצית מהתינוקות שנולדו לפני שבוע 26 תועד כישלון גמילה מהנשמה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את משך הנשמה מלאכותית עד לגמילה מוצלחת מהנשמה מלאכותית ואת משך ההנשמה המצטבר עד לשחרור תינוקות שנולדו לפני שבוע 26 להיריון. עוד הם ביקשו לבחון את הקשר בין משתנים בשלב מוקדם ובין המשך המצטבר של הנשמה מלאכותית.

החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה, אשר התבסס על נתוני מאגר Norwegian Neonatal Network והתמקדו במקרים של פגות קיצונית, כאשר התינוקות אושפזו בבית החולים בין תחילת שנת 2013 ועד סוף שנת 2018.

מדגם המחקר 406 תינוקות, מהם 293 (72%) שרדו עד לשחרור מבית החולים. שיעור התינוקות שנגמלו בהצלחה מהנשמה בניסיון הראשון עמד על 34% מאלו שנולדו לאחר 22-23 שבועות היריון, 50% מאלו שנולדו לאחר 24 שבועות ו-70% מהתינוקות שנולדו לאחר 25 שבועות היריון. חציון הגיל לאחר ווסת אחרונה בעת גמילה מוצלחת מהנשמה בניסיון הראשון עמד על 27 שבועות. חציון משך ההנשמה המלאכותית עמד על 35, 24 ו-12 ימים בקרב תינוקות שנולדו לאחר 22-23 שבועות, 24 שבועות, ו-25 שבועות, בהתאמה.

מניתוח סטטיסטי עלה כי מין זכר ומדד אפגר נמוך בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה הם גורמים מנבאים מוקדמים להנשמה מלאכותית ממושכת יותר. 

מרבית התינוקות שנולדו לאחר 25 שבועות היריון נגמלו בהצלחה מהנשמה מלאכותית בניסיון הראשון. עם זאת, מחצית מאלו שנולדו לפני שבוע 26 לא נגמלו בהצלחה מהנשמה, עדות להעדר גורמים קליניים המנבאים גמילה מוצלחת מהנשמה. חציון משך ההנשמה  המלאכותית בקרב השורדים היה ארוך בארבעה שבועות בתינוקות שנולדו לאחר 22-23 שבועות היריון, בהשוואה לאלו שנולדו לאחר 25 שבועות היריון, אם כי ההבדל בחציון שבוע ההיריון בעת ניסיון גמילה מוצלח ראשון עמד על שבועיים.

Neonatology 2021 February 19, : 1-8

הערות עורך נאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

ידוע כי קיימות הוריות (אינדיקציות) קליניות ומעבדתיות להנשמת פגים, אולם עדיין אין הוריות ברורות למתי ניתן לעשות אקסטובציה לפגים בכלל ולפגים הקטנים בפרט. מחקר זה מראה כי עדיין איננו יודעים מתי וכיצד ניתן לעשות אקסטובציה מוצלחת. בממוצע, ניתן להעריך כי אקסטובציה ראשונה מוצלחת מתרחשת בכמחצית מן הפגים המונשמים הקטנים משבוע 26. ככל שגיל הפגים המונשמים צעיר יותר כך קשה לנו יותר להעריך את יכולתם לנשום ללא עזרה מלאכותית. אנו חייבים לנסות מצוא מדדים קליניים ומעבדתיים שיעזרו לנו לחזות באופן מדוייק יותר מי מבין הפגים הקטנים הללו יצליח באקסטובציה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19 (מתוך BMC Psychiatry)

    שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19 (מתוך BMC Psychiatry)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות השכיחות ארוכת הטווח של תסמיני דיכאון וחרדה בקרב חולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ בשל COVID-19 במהלך הגל הראשון של […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

  • מתן תוך-ורידי של תיאמין עשוי לספק הגנה כלייתי בחולים עם הלם ספטי (Critical Care)

    מתן תוך-ורידי של תיאמין עשוי לספק הגנה כלייתי בחולים עם הלם ספטי (Critical Care)

    טיפול תוך-ורידי בתיאמין הוביל להפחתת הצורך בטיפול כלייתי חליפי בחולים עם הלם ספטי, בפרט בחולים עם חסר תיאמין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Critical Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם הלם ספטי ישנה שכיחות גבוהה של נזק כלייתי. למרות שהתועלת של תוספי תיאמין נבחנה במחקרים קודמים בחולים עם הלם ספטי, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה