סרטן המעי הגס והחלחולת הינו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם, ומוגדר כסרטן השני בשכיחותו בישראל. כך, בכל שנה מאובחנים כ-3200 חולים חדשים, כאשר רובם מעל גיל 50. שינויים בהרגלי יציאה, כאבי בטן, וירידה פתאומית במשקל מהווים לעיתים תסמינים להתפתחות של גידול סרטני במעי הגס. קולונוסקופיה היא הבדיקה המומלצת כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של המחלה. עבור נבדקים  בסיכון רגיל להופעת המחלה, כלומר ללא סיפור משפחתי של סרטן קולון וללא גורמי סיכון אחרים, מומלץ לבצעה לפחות פעם ב-10 שנים החל מגיל 50. בנבדקים בסיכון גבוה מומלץ לבצעה בתדירות גבוהה יותר.

המחלה עצמה ומהלך הטיפול בה משתנים בהתאם לשלב גילוי המחלה. כך, גידול שאובחן בשלב מוקדם הינו בר ריפוי וסיכויי ההחלמה עומדים על מעל 90%. לעומת זאת, כאשר המחלה מתגלה בשלב מתקדם יותר, כשהגידול התפשט לאיברים סמוכים או שלח גרורות מרוחקות, הטיפול במחלה הינו מורכב יותר.

כ-20% ממקרי סרטן המעי הגס מאובחנים כבר בשלב שבו המחלה התפשטה ושלחה גרורות לאיברים מרוחקים, כגון כבד או ריאות.

 גם כשקיימת מחלה גרורתית, אצל חלק קטן מהחולים ניתן לבצע כריתה של הגידול והגרורות. אלו מקרים לא שכיחים, אך גם בהם ניתן בשילוב של כירורגיה וטיפול כימי להגיע לעשרות אחוזים של ריפוי.

בחולים שאצלם קיימת מחלה גרורתית שלא ניתן לנתח, הטיפול כולל מישלבים שונים של כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים שפועלים בצורה ממוקדת כנגד תאי הסרטן, תוקפים מטרות ספציפיות בתאי הגידול וגורמים להקטנת נפח הגידול, הארכת חיי החולה ושיפור איכות חייו. בתוך קטגוריית הטיפולים הביולוגיים ניתן למצוא תרופות הנקראות נוגדי – EGFR כדוגמת וקטיביקס וארביטוקס, או נוגדי VEFG כדוגמת אוסטין. חולה הנושא מוטצייה מסוג RAS יוכל לקבל טיפול באוסטין בלבד.

הודות להתפתחויות ברפואה המודרנית, השרידות החציונית של חולים שנמצאים בשלבים מתקדמים של המחלה ופיתחו גרורות השתפרה והיא עולה על שנתיים וחצי. עם זאת, השרידות ל-5 שנים עדיין נמוכה ורק כ-12% מהחולים הגרורתיים שורדים כחמש שנים.

בשנים האחרונות הצטברו ראיות רבות לכך שהגידולים שמופיעים בצד שמאל של המעי מתקדמים ומגיבים לטיפול באופן שונה מהגידולים שמופיעים בצד ימין. אנליזה רטרוספקטיבית שהוצגה לאחרונה בכנס איגוד האונקולוגים האירופאיים (ESMO) , מראה כי מקורם של כ- 80% מהגידולים במעי הגס הוא החלק השמאלי שלו. נראה כי גידולים גרורתיים שמקורם בצד הימני של המעי הם יותר אגרסיביים והפרוגנוזה של חולים עם גידול בצד זה פחות טובה.  דווח על תוחלת חיים חציונית של של כשנה וחצי בצד ימין לעומת קרוב ל-3 שנים לגידולים גרורתיים מצד שמאל). עדיין לא ברור מהן הסיבות להבדלים אלו ובמחקרים מנסים לאפיין  הבדלים מולקולריים בין הגידולים ואפילו הבדלים בהרכב חיידקי המעי בין שני הצדדים.

האנליזה חושפת נתונים אופטימיים לגבי אפשרויות ההישרדות של חולי סרטן המעי הגס בצד השמאלי תחת הטיפול ב”וקטיביקס”. מהאנליזה שהוצגה בכנס עולה, כי מטופלים עם גידולים גרורתיים שמקורם בצד השמאלי של המעי הגס שקיבלו טיפול הכולל “וקטיביקס” בשילוב עם כימותרפיה מסוג FOLFOX” ” בקו הראשון, העלו את שיעורי ההישרדות שלהם ל- 43.4 חודשים, עלייה של 11.4 חודשים בהשוואה לטיפול באווסטין עם FOLFOX” “. כמו כן, נראתה עלייה של 6.7 חודשי הישרדות בזרוע ה”וקטיביקס” בשילוב עם כימותרפיה מסוג FOLFOX” ” בקו הראשון, בהשוואה למטופלים שטופלו ב- “FOLFOX” בלבד. לעומת זאת לגבי הצד הימני של המעי הגס, לא ניתן היה לקבוע מהו המישלב הכימי ביולוגי האופטימלי.

תצפיות מדעיות מסוג זה יכולות לעזור לחולים רבים. זאת מפני שהן מאפשרות בחירה מושכלת של סוג התרופה האפקטיבי ביותר עבור המטופל, החל מקו הטיפול הראשון ולתרום להארכת חייו. גילויים מדעיים אלו מהווים בסיס לגילויים נוספים ולפיתוח של תרופות וטיפולים חדשים שיסייעו לחולים במידה ניכרת.

The cancer letter; Oct 20, 2016

(*) הכותב הוא מנהל המכון לאונקולוגיה בבית-החולים וולפסון,
ואחראי על תחום גידולי מערכת העיכול וגידולי ראש- צוואר