Cystic Fibrosis

מקומו של דיגוקסין בטיפול בפרפור פרוזדורים עם אי-ספיקת לב (JAMA)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association עולה כי בחולים עם פרפור פרוזדורים ותסמיני אי-ספיקת לב, אין הבדל באיכות החיים לאחר שישה חודשי טיפול בדיגוקסין, בהשוואה לטיפול בחסמי ביתא.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים התומכים בבחירת הטיפול לאיזון קצב הלב בחולים עם פרפור פרוזדורים קבוע, בפרט אלו הסובלים גם מאי-ספיקת לב. מטרת המחקר הייתה להשוות בין דיגוקסין במינון נמוך אל מול Bisoprolol (קרדילוק).

המחקר האקראי, בתווית-פתוחה, כלל 160 חולים בגילאי 60 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים קבוע וקוצר נשימה אשר סווג בדרגה II ומעלה לפי סולם NYHA. החולים חולקו באקראי לטיפול בדיגוקסין (80 חולים) או Bisoprolol (80 חולים) והתוצא העיקרי היה איכות החיים על-פי דיווח החולים לפי סקר Short Form Health Survey Physical Component Score (SF-36 PCS) לאחר שישה חודשים (מדד גבוה יותר, מעיד על איכות חיים טובה יותר; טווח, 0-100).

מבין 160 המשתתפים שנכללו במחקר, 145 השלימו את המחקר ו-150 נכללו בניתוח התוצא הראשוני.

החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים משמעותיים בתוצא העיקרי של התנרמלות מדד SF-36 PCS לאחר 6 חודשים (ממוצע של 31.9 עם דיגוקסין לעומת 29.7 עם Bisoprolol; הבדל ממוצע מתוקן של 1.4, p=0.28).

מבין התוצאים המשניים שנבחנו לאחר שישה חודשים, החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין שני הטיפולים בקצב הלב במנוחה (ממוצע של 76.9 פעימות לדקה עם דיגוקסין לעומת 74.8 פעימות לדקה עם Bisporlol).

מדד תסמינים לפי סיווג Modified EHRA (European Heart Rhythm Association) היה שונה משמעותית בין הקבוצות לאחר 6 חודשים; 53% מהחולים בקבוצת הטיפול בדיגוקסין דיווחו על שיפור של 2 דרגות, זאת בהשוואה ל-9% מאלו בקבוצת הטיפול בחסמי ביתא (יחס סיכויים מתוקן של 10.3, p<0.001).

לאחר 12 חודשים, 8 מבין 20 התוצאים המשניים שנבחנו במחקר היו שונים משמעותית וכולם נטו לטובת הטיפול בדיגוקסין, עם חציון רמות NT-proBNP של 960 פיקוגרם/מ”ל עם דיגוקסין, לעומת 1,250 פיקוגרם/מ”ל עם Bisoprolol (יחס של ממוצעים גיאומטריים של 0.77, p=0.005).

אירועים חריגים היו פחות נפוצים עם דיגוקסין; 20 חולים (25%) בקבוצת הטיפול בדיגוקסין פיתחו לפחות אירוע חריג אחד, זאת בהשוואה ל-51 חולים (64%) בקבוצת הטיפול ב-Bisoprolol (P<0.001). עוד מציינים החוקרים 29 אירועים חריגים על-רקע הטיפול ו-16 אירועים חריגים חמורים בקבוצת הטיפול בדיגוקסין, זאת בהשוואה ל-142 אירועים חריגים על-רקע חסם ביתא ו-37 אירועים חריגים חמורים.

בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים קבוע ותסמיני אי-ספיקת לב, המטופלים בדיגוקסין במינון נמוך או Bisoprolol, לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית באיכות החיים לאחר שישה חודשים.

JAMA. Published online December 22, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה