מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-Rheumatology Winter Clinical Symposium עולה כי מרבית הסיבוכים הריאומטיים על-רקע טיפול במעכבי בקרה חיסונית בחולי סרטן ניתנים לטיפול בהצלחה בסטרואידים, אם כי לרוב נדרשים מינונים גבוהים מהמקובל לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית וייתכן כי הסיבה לכך היא שהאונקולוגים אינם מפנים את החולים הללו בשלב מוקדם להערכה ריאומטולוגית.
במחקר רטרוספקטיבי שכלל 117 חולים מתשעה מרכזים רפואיים שפיתחו 136 אירועים חריגים ריאומטיים על-רקע פעילות מערכת החיסון עקב טיפול אימונותרפי, מרווח הזמן הממוצע עד לאירוע ראשון כזה עמד על 6.8 חודשים מהתחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית. הסיבוך הריאומטי הנפוץ ביותר היה פוליארתריטיס סימטרית, שתועדה ב-45 חולים. סיבוכים ריאומטלוגיים אחרים על-רקע פעילות מערכת החיסון כללו פולימיאלגיה ריאומטיקה (17 חולים), תסמינים לא-דלקתיים במערכת שריר-שלד (18 חולים) ומיוזיטיס (9 חולים).
החוקרים מדווחים כי 76 חולים טופלו בפרדניזון לפרק זמן ממוצע של 8.4 חודשים ובמינון מקסימאלי של 60 מ”ג ביום. 42 חולים התקדמו בסולם הטיפול לתכשירים ממשפחת Conventional Synthetic Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs (csDMARDs) לטיפול בתסמינים. רק שני חולים נדרשו להגברת הטיפול לתכשירים ביולוגיים.
החוקרים מדווחים כי ב-23 חולים תועדה התקדמות של הגידול לפני טיפול במחלה הריאומטית וב-14 חולים תועדה התקדמות גידול לאחר הטיפול.
חשוב להזכיר את ההמלצות של ה-EULAR (European League Against Rheumatism) לטיפול במקרים של אירועים חריגים ריאומטיים על-רקע טיפול אימונותרפי כנגד ממאירויות, למרות שבסיס העדויות הוא יחסית חלש. ההמלצות קוראות למתן csDMARDs כאשר סטרואידים אינם מובילים לאיזון מספק של התסמינים. כאשר התגובה ל-csDMARDs אינה מספקת, הצעד הבא הוא טיפול ביולוגי, עם עדיפות למתן מעכב TNF או מעכב IL-6.
מתוך כנס ה-Rheumatology Winter Clinical Symposium
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!