Cystic Fibrosis

טיפול אנטיביוטי עשוי להאריך הישרדות ללא-מחלה בחולים עם סרטן כבד תחת טיפול אימונותרפי (מתוך כנס ה-AACR)

חשיפה לטיפול אנטיביוטי 30 ימים לפני או אחרי התחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית הדגימה תועלת מבחינת שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מחלה בקרב חולים עם סרטן כבד, כך עולה מתוצאות מחקר בינלאומי חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Association for Cancer Research.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מצאו טיפול אנטיביוטי מלווה בירידה בשיעורי תגובה והישרדות לאחר טיפול במעכבי בקרה חיסונית כנגד גידולים אחרים. כעת הם ביקשו לבחון את היעילות של מעכבי בקרה חיסונית בחולים מ-11 מרכזים ולקבוע את חציון ההישרדות הכוללת, הישרדות ללא-התקדמות והתגובה הטובה ביותר, תוך השוואת חולים עם וללא חשיפה לטיפול אנטיביוטי בשלב מוקדם של הטיפול האימונותרפי (30 ימים לפני או אחרי התחלת הטיפול במעכבי בקרה חיסונית).

החוקרים מדווחים כי 297 מבין 414 חולים (71.7%) אובחנו עם שחמת כבד, כאשר 162 חולים (39ץ1%) אובחנו עם זיהום בנגיף HCV (Hepatitis C Virus).

משך ההישרדות הכוללת עמדה על 15.4 חודשים (רווח בר-סמך 95% של 13.1-17.7 חודשים) ומשך ההישרדות ללא-התקדמות עמד על 5.3 חודשים (רווח בר-סמך 95% של 4.5-6.0).

מרבית מעכבי בקרה חיסונית היו מכוונים כנגד PD-1 וניתנו כטיפול מונותרפי (86.5%) וכטיפול קו-ראשון (41.8%) או שני (50.2%).

התגובה הטובה ביותר לטיפול במעכבי בקרה חיסונית הייתה תגובה מלאה ב-27 חולים (6.5%), תגובה חלקית ב-45 חולים (10.9%), מחלה יציבה ב-160 חולים (38.6%) ומחלה מתקדמת ב-161 חולים (38.9%).

טיפול אנטיביוטי ניתן ל-167 חולים (40.3%), כאשר 157 חולים (38.0%) קיבלו את הטיפול לפני או בשלב מוקדם (30 ימים) לאחר התחלת טיפול במעכב בקרה חיסונית ו-21 חולים (5.1%) קיבלו את הטיפול מעבר ל-30 ימים לאחר הטיפול. מרבית התכשירים האנטיביוטיים היו ממשפחת ביתא-לקטאם (10.9%) או קווינולונים (10.5%).

בקרב חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי בסמוך להתחלת טיפול במעכבי בקרה חיסונית משך ההישרדות הכוללת היה דומה לזה בקרב חולים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי סמוך לטיפול האי מונותרפי (13.1 לעומת 15.5 חודשים, p=0.92). עם זאת, משך ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית בקרב חולים עם חשיפה לטיפול אנטיביוטי בסמוך לטיפול במעכבי בקרה חיסונית (7.9 לעומת 4.2 חודשים, p=0.004).

שיעורי תגובה חלקית היו גבוהים יותר בקרב אלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי סביב הטיפול האי מונותרפי (יחס סיכויים אובייקטיבי של 22.7%, p=0.10).

בקרב חולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי סביב הטיפול האימונותרפי לא תועד סיכון מוגבר לאירועים חריגים במערכת העיכול. עם זאת, אירועים חריגים בדרגה 2 ומעלה המערבים את הכבד היו פחות נפוצים עם טיפול אנטיביוטי סמוך לטיפול האימונותרפי (2.8% לעומת 9.5%, בהתאמה; p=0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול אנטיביוטי ב-30 הימים שלפני או לאחר התחלת טיפול במעכב בקרה חיסונית בחולים עם סרטן כבד מלווה בהארכת משך הישרדות ללא-התקדמות. ממצאים אלו עומדים בניגוד לתוצאות עליהן דווח עם גידולים סולידיים אחרים.

מתוך כנס ה-AACR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    האם הגדלת צריכת וויטמין E עשויה להגן מפני מחלת כבד שומני? (Sci Rep)

    הגדלת צריכת וויטמין E, הן דרך התזונה והן באמצעות תוספים, עשויה לסייע במניעת התפתחות מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease, או MASLD), בפרט במבוגרים עם היפרליפידמיה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (בשמה הקודם, מחלת כבד […]

  • היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    היעילות והבטיחות של פרוביוטיקה בטיפול בקוליטיס כיבית (Eur J Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות ביעילות תוספת פרוביוטיקה לטיפול בחולים עם קוליטיס כיבית, כאשר מהממצאים עולה ירידה בשיעורי התלקחות מחלת המעי הדלקתית בחולים בהפוגה קלינית, ללא עליה בסיכון לתופעות לוואי משנית לטיפול. יתרה מזאת, טיפול פרוביוטי עשוי להביא לעליה בשיעורי הפוגה קלינית בחולים עם קוליטיס […]

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    השוואת Calprotectin לעומת Myeloperoxidase בצואה בחיזוי תוצאות מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סמנים בדם מהווים מנבאים בלתי-תלויים של תוצאות מחלת מעי דלקתית ועשויים לסייע בטיפול בחולים עם מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי סמנים בדם עשויים לשמש כיעדי טיפול בחולים עם מחלת מעי […]

  • טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו מעלה את הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases עולה כי הסיכון לזיהומים בחולים עם מחלת מעי דלקתית תחת טיפול בתכשירים המכוונים כנגד אינטרלויקנים אינו שונה משמעותית מזה שתואר בקבוצת ביקורת של חולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לזיהומים. מטרתם כעת הייתה לבחון […]

  • מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מחלת צליאק ובין תסמונת מעי רגיז? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בחולים עם מחלת צליאק סיכון מוגבר לתסמונת מעי רגיז זמן רב לפני ואחרי האבחנה של מחלת צליאק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את הסיכון לאבחנה של תסמונת מעי רגיז בחולים עם מחלת צליאק, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים התבססו על נתונים משבדיה וזיהו 27,762 חולים […]

  • חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית וקשר מנה-תגובה לא ליניארי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין מחלת מעי דלקתית עדיין שנוי במחלוקת, בפרט […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה