חדשות

עדכונים בלשון קשורה/מאת ד''ר אייל בוצר (*)

07/07/2019

אחד לכל שלושה ילודים (34.6%)* נולד עם לשון קשורה חמורה או קלה ו30%-50% מהילדים בגיל בית ספר בארה״ב**, מטופלים בבעיות הקשורות לתפקוד שריר הלשון הפה והלוע

לשון קשורה ותת-תפקודית הינה תופעה שבדרך כלל מיחסים לה בטעות רק בעיות הגייה והנקה. אך לא כך הוא. במקרים של לשון קשורה ולשון תת-תפקודית הלשון אינה מתפקדת כראוי, וזה מתבטא בעיקר בקושי בתנועתיות שלה. תופעות פתולוגיות אלו משפיעות באופן משמעותי על תפקודי חיים יום יומיים קריטיים בחיי התינוקות ולאחר מכן הבוגרים.

 

לשון קשורה - היא בעצם הגבלה מכאנית של הלשון. לשון קשורה הוא המושג היותר מוכר ומטופל, אשר מתבטא אנטומית בכך שהמיתר המחבר את הלשון עם רצפת הפה (פרנולום Frenulum) קצר מידי וכך מגביל באופן מכאני את תנועתיות הלשון. תופעה מולדת זו במקרים רבים מאובחנת לאחר הלידה עקב קשיים בהנקה, הנובעים מחוסר היכולת של התינוק להניע את הלשון בתנועות הנכונות בכדי לינוק. 

לשון תת-תפקודית – זו מגבלה נירולוגית ו/או שרירית. לשון תת-תפקודית יכולה להופיע גם וכחלק מהמקרים של לשון קשורה, אך יכולה להופיע גם כשאין לשון קשורה הנובעת מהפרנולום הקצר. בשפה פשוטה, במקרה זה המערכת העצבית והשרירית לא יודעת להניע את הלשון כנדרש, מצב הדורש ״ללמד״ את הלשון לנוע כראוי.

 

תנועתיות הלשון אחראית באופן פיזיולוגי על עיצוב הלוע שלנו. תהליך זה מתחיל עוד ברחם ונמשך כל עוד הרקמות רכות וניתנות לעיצוב, קרי, ככל שקרובים ללידה כך יש לתפקוד הלשון השפעה משמעותית וארוכת טווח יותר על הבריאות ואיכות החיים שלנו. חלק מעיצוב הלוע כולל הרחבת החך, שבמידה וזה לא קורה (כלומר יש חך צר וגבוה) מעברי האוויר והנוזלים שמעליו נחסמים ומשנים זווית וגורמים לבעיות שמיעה, נשימה והשלכות חמורות אחרות. לרוב אנחנו לא מודעים לכך, אך כשהטיפול בלשון תת-תפקודית אינו כוללני הוליסטי, קיימת סבירות גבוה לחוות השלכות לא נעימות כמו: בעיות הנקה, קשיי נשימה, בעיות שינה, דום נשימה בשינה, תסמיני ADHD, דלקות אוזניים חוזרות, בעיות לעיסה ואכילה, בעיות אורתודנטיות מורכבות ויקרות, ליקויי הגייה..

 

לשון קשורה ותת-תפקודית יכולה לגרום לבעיות הנקה, קשיי נשימה, בעיות שינה, דום נשימה בשינה***, תסמיני ADHD, דלקות אוזניים חוזרות, בעיות שמיעה, בעיות לעיסה ואכילה, בעיות אורתודנטיות מורכבות ויקרות, ליקויי הגייה**** ועוד

 

 

גם אם לא שמעתם על לשון קשורה ותת-תפקודית, זו תופעה די רחבה בקרב ילודים ובוגרים. מחקרים מראים שאחד לכל שלושה ילודים (34.6%) סובל מלשון קשורה ועד 50% מהילדים בגיל בית-ספר בארה״ב מטופלים בבעיות הקשורות לתפקוד שריר הלשון הפה והלוע. 

 

איך מזהים חשד ללשון קשורה?

כאמור, לאחר הלידה ובעקבות בעיות הנקה, כנראה יאבחנו את המצב בבית החולים. אך לא תמיד. האבחון יהיה קשה יותר במקרים של לשון תת-תפקודית, מצב שכדאי לפנות לגביו ליועצת הנקה או רופא שיניים  המתמחים בתחום.

הצפייה של ההורים בילוד מאוד חשובה במקרים אלו. למשל תינוק הישן עם פה פתוח זה חמוד אבל לא נכון, כי תינוק צריך לנשום מהאף ולישון עם פה סגור בדרך כלל. מצב זה יכול לרמוז על בעיות נשימה שיכולות להיווצר מחך גבוה הנובע מתפקוד לקוי של הלשון. דברנו על בעיות הנקה המתבטאות בכאבי הנקה עד כדי פציעת הפטמה ובעיות בעלייה סדירה במשקל התינוק. בעיות האכילה יכולות להופיע גם כשהתינוק אוכל מהבקבוק. אז, אם החלב נוזל מהפה על הסנטר זה לא מספיק לנגב אותו עם הסינר. זה צריך להדליק נורה אדומה הדורשת בדיקה אצל מומחים כי הלשון של התינוק כנראה לא מצליחה להעביר את האוכל לתוך הלוע. כמו כן, בכי מוגזם, גזים רבים, בעיות שינה וכו׳ הם סימנים הקוראים לכם ההורים ללכת ולהתעקש על בירור, שיכול בקלות יחסית לאפשר לילד בריאות ואיכות חיים טובה יותר בעתיד.

 

 

הטיפול

הטיפול בגיל הרך פשוט, נוח ומשמעותי יותר. ככל שמתבגרים והרקמות הופכות קשיחות יותר הטיפול הולך והופך למורכב יותר, ארוך יותר (יקר יותר) ולרוב גם פחות משמעותי מזה שבגיל הינקות.

כשהלשון קשורה, לרוב תופנו להתרת/ניתוק הלשון. תהליך כירורגי קצר ופשוט יחסית בגיל הינקות בו, לאחר מריחת אזור המיתר במי סוכר וחומר אלחוש, הרופא מנתק את המיתר. נהוג מיד לאחר התהליך לשלוח את האם לחדר השני להנקה, שבדרך כלל הופכת לנעימה יותר וקלה, דבר המפתיע מאוד את האם המניקה.

נכון להיום, עדין במקומות רבים, בזה מסתיים הטיפול. אך המחקרים ומהמציאות מוכיחים שלא די בכך. ברוב המקרים אם לא בכולם, מומלץ לבצע גם תרגולי לשון.

 

ב- 30% מהתרות הלשון ללא תרגולי לשון תידרש פרוצדורת התרה נוספת, כתוצאה מהידבקות המיתר מחדש

 

זה שנים שמחקרים מוכיחים, שלתרגולי לשון יש חשיבות מכרעת ב״לימוד״ הלשון לבצע את התנועתיות הנדרשת שלה. התרגולים נכונים כהשלמה לפרוצדורות התרת לשון ולכל המקרים בהם אמנם אין צורך בהתרה אך הלשון תת-תפקודית. יועצות הנקה, רופאי שיניים המתמחים בתחום וקלינאיות תקשורת מנסים ומנסות לעודד מטופלים והורים לילודים לבצע תרגולים בבית, אך באין כלי המאפשר לעשות זאת בנוחות ובנעימות, במבחן המציאות תרגולים אלה לא מתקיימים. 

לאחר שנים רבות ללא פתרון יישומי כאמור, פותח מכשיר שפותר את הבעיה ומאפשר לבצע תרגולי לשון בקלות ובנוחות למטפלים, להורים בבית ולילוד, ולבוגרים אשר מבצעים את התרגולים עצמאית ובהנחיית קלינאיות תקשורת.

ה״לייפר״ (Liper™ Device), פותח ועוצב ארגונומית כך שיהיה פשוט ונוח לתרגול לילודים כמו גם לבוגרים.

התרגול במקרים של לשון תת-תפקודית מאוד משמעותי לפתרון הבעיה ובמקרים של צורך בפרוצדורת התרת הלשון, שהיא החלק המכאני בתהליך, מומלץ מאוד לקיים תרגילים לפני ואחרי ההתרה, כדי לאמן וללמד את השרירים והעצבים לבצע את התנועה המתבקשת של הלשון.

במקרים הרבים מאוד של לשון תת-תפקודית, בהם אינה נדרשת התרת לשון, לתרגול הלשון יש משמעות גדולה הרבה יותר. אבחון של לשון תת-תפקודית קלה מחייבת בדרך כלל תרגול לשון, וכאמור היום זה אפשרי.

היכולת המעשית והיישומית להוסיף את הרובד התרגולי של הלשון לטיפול הקיים, משנה את פרדיגמת הטיפול במקרים אלו ומאפשרת להרחיב, לשכלל לייעל ולשפר את התוצאות של הטיפול בלשון תת-תפקודית, תוך כדי הכנסה של עשרות מיליוני ילדים סביב העולם שעד היום לא טופלו למעגל הטיפולי.

 

בגיל הרך תרגול לשון, הוא באמת פשוט. סוג של משחק ילדים. הלייפר מותאם למבנה האנטומי שמתחת ללשון ולמיתר הקיים בו (פרנולום) ומאפשר ביצוע תרגילים באופן נעים ונוח. אמנם התרגילים מותאמים אישית על ידי המטפל, אך בעיקרון, לרוב זה דורש רק מספר שניות של תרגול, 3-5 פעמים ביום במשך שבוע עד שלושה. 

 

התרגול הלשון לילדים עם לשון קשורה ותת-תפקודית קל, נוח וקצר יחסית. בדרך כלל רק מספר שניות של תרגול, 3-5 פעמים ביום במשך שבוע עד שלושה בלבד

 

המטפלים

ילודים – בשלב ראשון מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה המתמחה בתחום. במידת הצורך יופנה התינוק בדרך כלל לרופא שיניים המתמחה בלשון קשורה ותת-תפקודית או גם לרופאי אא"ג.

בוגרים – כאן הטיפול בדרך כלל ינוהל לאורך זמן על ידי קלינאית תקשורת, שבמידת הצורך תערב גם את רופאי השיניים ואא"ג.

 

המודעות ללשון קשורה ותת-תפקודית בארה״ב גבוהה הרבה יותר מזו בישראל ושם גם קיימת התמחות לטיפול בבעיות הקשורות לתפקוד שריר הלשון, הפנים, הפה והלוע (OMT – Orofacial Myofunctional Therapy). בישראל נכון להיום קיימות רק 3 מטפלות עם התמחות זאת.

בכדי לספק טיפול ממוקסם לילודים ובוגרים הסובלים מכך, בארה״ב מאוד מקובל ונפוץ הקונספט של מרפאות מולטי דיציפלינאריות, אשר מאפשרות אבחון וטיפול כולל על ידי מטפלים ורופאים כצוות.

לאחרונה נפתחה בבית החולים איכילוב, הקליניקה המולטי דיציפלינארית הראשונה בתחום בישראל, אשר משמשת גם למחקר מקומי.

 

במאמר זה מוצגות עובדות מקצועיות ומספרים המגובים במחקרים. השכיחות של מקרים אלה וההשלכות הלא פשוטות שלהן בהמשך החיים, מחייבות תשומת לב מרבית מצד ההורים והמערכת הרפואית. בגיל הרך הטיפולים דורשים בדרך כלל אבחון, לפעמים התרה ומעקב ופגישת ביקורת אחת או שתיים. הטיפולים פשוטים, מהירים וזולים יחסית.

לעומת זאת, המצב בגיל הבוגר בו הסבל הנובע מבעיות שרובנו לא מקשרים אותם ללשון קשורה ותת-תפקודית כמו נשימה, מבנה הלסת והאורתודנטיה, בעיות שינה וסימפטומים של ADHD, דלקות אוזניים חוזרות וכו׳, גורמות סבל רב למטופל ולסביבתו, וגם מכבידות כלכלית באופן משמעותי עליו ועל המערכת הרפואית הציבורית.

 

 

*הכותב הוא ד״ר אייל בוצר, מומחה בינלאומי ללשון קשורה ותת-תפקודית, מנהל מרפאת שיניים לפעוטות ילדים ונוער במרכז הרפואי תל-אביב ע״ש סוראסקי (איכילוב), מייסד שותף וחבר מועצת המנהלים של IATP הארגון המקצועי הבינ״ל ללשון קשורה ותת-תפקודית והמפתח של הלייפר.

 

 

 

 

* עד 34.6% מהילודים https://www.journalijdr.com/tendency-tongue-positioning-during-crying-infants-and-without-lingual-frenulum-alteration

**עד 50% מילדי בית ספר https://www.asha.org/PRPSpecificTopic.aspx?folderid=8589943975&section=Incidence_and_Prevalence

***לשון קשורה יכולה לגרום לקשיי נשימה ודום נשימה בשינה

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5034598/

**** ליקויי הגיה ומוטוריקה

https://www.rsisinternational.org/journals/ijrsi/digital-library/volume-5-issue-4/49-52.pdf

Sleep-disordered breathing, craniofacial development, and neurodevelopment in premature infants: a 2-year follow-up study

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30466820

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2020 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני