Depression

האם הטיפול ה”מנצח” בדיכאון הוא השילוב התרופתי ? /מאמר אורח מאת ד”ר סטולר משה (*)

סל תרופות

לאחרונה הופיע מאמר מערכת (1) חשוב בעיתון היוקרתי בפסיכיאטריה Am J Psychiatry אשר בו מציגים      Blier et al. תוצאות מחקר לגבי שימוש בשלושה שילובים של תרופות מוכרות לטיפול בדיכאון.

כל השילובים כללו את התרופה mirtazapine (מירו, רמרון וכו’) ביחד עם כל אחת מהתרופות הבאות: fluoxetine, (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’), bupropion (וולבוטרין וכו’) venlafaxine, (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו’) .

שילובים אלו נבדקו לעומת שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’), כתרופה בודדת.

התוצאה המשמעותית מבחינה סטטיסטית הייתה שהשילוב של mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) עם venlafaxine (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו’) היה הטוב ביותר לעומת שאר השילובים.

היתרון בלט עוד יותר בהשוואת שילוב זה מול שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו’) כתרופה יחידה.

ההישג הטיפולי שנבדק היה לגבי רמיסיה ממושכת אשר הושגה ב 58% בשילוב המצליח לעומת 46% ו 52% בשילובים האחרים, ו 25% בשימוש בתרופה יחידה.

לציין שמחקר זה עוסק בשאלה מעשית חשובה האם כדאי לטפל בדיכאון ע”י שילוב של תרופות. התרופות שהשתתפו במחקר נפוצות ומוכרות בשימוש רב גם בארץ. דיכאון היא מחלה נפוצה ביותר אשר עלולה לפגוע בכל איש חמישי במהלך חייו בעוצמה קלינית, כלומר בעוצמה שמצדיקה אבחנה וטיפול רפואי. החולה בדיכאון עלול להיפגע בתשתיות חברה, משפחה, לימודים, תעסוקה וכו’, וזאת בנוסף לסבל הסובייקטיבי המשמעותי ומכאן החשיבות הרבה בטיפול תרופתי יעיל.

הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון משיג תוצאה טיפולית טובה בערך בשני שליש מהמטופלים. בהתאם, הרופאים והחוקרים ממשיכים לחפש אחר הדרך היעילה ביותר לטיפול בדיכאון לרבות שילוב תרופתי כפי שנבדק במחקר זה.

בנוסף חשוב לציין שהמדד הבולט להצלחה במחקר זה היה בהשגת sustained response כלומר בתגובה יציבה וממושכת לטיפול התרופתי. בהקשר זה יש לציין שבטיפול בחולה הדיכאוני אין אנו מסתפקים בתגובה ראשונית טובה לטיפול התרופתי אלא מעוניינים בתגובה שתישמר לאורך זמן ומכאן חשיבותה המעשית הרבה של התוצאה במחקר זה.

לציין שממילא רופאים רבים משתמשים לעיתים בשילוב תרופות מסוג זה בעיקר כאשר טיפול בתרופה יחידה לא מספיק. חלק מהרופאים משתמשים בתוספת mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) כדי להשיג שיפור בשינה תוך ניצול מבוקר של הישנוניות המתלווה בחלק ניכר מהמטופלים בתרופה זו.

מחבר המחקר מעלה את השאלה האם התועלת היא דווקא מכך שהשילוב כלל בכל המקרים את התרופה  mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’) או שגם שילובים מסוג זה עם תרופה אחרת יכלו להשיג תוצאה טובה.

מחבר המחקר ממליץ שלמרות התוצאות המעודדות הנ”ל אין למהר ולהשתמש בשילוב זה אלא רק כצעד שני או שלישי כלומר כאשר לא הצליח הטיפול ע”י שתי תרופות בניסיון טיפולי מלא בנפרד.

כמו כן מוזכרת הסכנה שקיימת לגבי אפשרות עלייה במשקל וישנוניות בשילובים הנ”ל.

לציין שסכנת ישנוניות ועליה במשקל נפוצה יותר בתרופה mirtazapine (מירו, רמרון, וכו’).

לסיכום, רופאים בכל מקצועות הרפואה אינם ששים לשלב תרופות מאחר וקשה לדעת בהמשך ממה השיפור או לחילופין ממה נגרמו תופעות לוואי במידה והופיעו. עם זאת, במקרים שבהם הטיפול לא השיג את מטרתו בהחלט חשוב לבחון שימוש מבוקר ומבוסס מחקר בשילוב תרופתי.

(*) הכותב הוא פסיכיאטר בכיר

(1) Blier P, Ward HE, Tremblay P, Laberge L, Hébert C, Bergeron R: Combination of antidepressant medications from treatment initiation for major depressive disorder: a double-blind randomized study. Am J Psychiatry 2010; 167:281288

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

  • שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות מפחיתות דיכאון ובדידות בקשישים (Lancet Healthy Longevity)

    שיחות טלפון שבועיות לקשישים המשפרות את המוטיבציה ומציעות תמיכה עשויות להקל על תסמיני דיכאון ולסייע בהפחתת תחושת הבדידות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Lancet Healthy Longevity. בחלק ממחקר Behavior Activation in Social Isolation נכללו 435 משתתפים (62% נשים) בגילאי 65 שנים ומעלה עם מכלול בעיות רפואיות ארוכות-טווח באנגליה וויילס. המשתתפים המתאימים למחקר, […]

  • טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול קדם-ניתוחי בתסמיני דיכאון עשוי לשפר את התוצאות לאחר התערבות ניתוחית (JAMA Netw Open)

    טיפול בתסמינים דיכאוניים סביב התערבות ניתוחית עשוי להביא לשיפור התוצאות לאחר-ניתוח ואת המצב הבריאותי של החולים ותוצאים-ממוקדי מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר Successful Aging after Elective Surgery הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 487 חולים (גיל ממוצע של 76.5 שנים) שעברו ניתוח אורתופדי, ניתוח של מערכת העיכול או ניתוח […]

  • אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

    שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום. במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה