Diabetes

יעילות ובטיחות מעכבי בקרה חיסונית לטיפול בחולים עם מלנומה ומחלות אוטואימוניות (Annals of Internal Medicine)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים כי טיפול במעכבי בקרה חיסונית עם מעכב CTLA-4 ו/או מעכבי PD-1 הדגימו פרופיל יעילות ובטיחות דומה כנגד מלנומה בחולים עם ובלי מחלות אוטואימוניות ידועות. עם זאת, קוליטיס חמורה ורעילות שדרשה הפסקה מוקדמת של הטיפול היו נפוצים יותר באלו עם מחלת מעי דלקתית ידועה.

מטרת המחקר  הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של מעכבי בקרה חיסונית בחולים עם מלנומה מתקדמת, עם וללא מחלה אוטואימונית קודמת. הם השלימו מחקר ארצי בהולנד, שכלל 437 חולים עם מלנומה מתקדמת ממאגר Dutch Melanoma Treatment Registry בין יולי 2013 ועד יולי 2018.

מבין המשתתפים במחקר, ב-415 חולים (9.5%) היה ידוע על מחלה אוטואימונית קודמת, כולל מחלה ריאומטולוגית (227 חולים), אנדוקרינית (143 חולים), מחלת מעי דלקתית (55 חולים), או מחלה אוטואימונית אחרת (8 חולים).

מבין אלו, 228 חולים (55%) קיבלו טיפול במעכבי בקרה חיסונית; 87 טופלו במעכבי CTLA-4, 187 טופלו במעכבי PD-1 ו-34 קיבלו טיפול משולב.

שיעורי היארעות אירועים חריגים על-רקע פעילות מערכת החיסון שהיו בדרגה 3 ומעלה עמדו על 30% עם מעכבי CTLA-4, 17% עם מעכבי PD-1 ו-44% עם הטיפול המשולב; בחולים ללא מחלה אוטואימונית קודמת, שיעורי ההיארעות עמדו על 30%, 13% ו-48%, בהתאמה.

חולים עם מחלה אוטואימונית קודמת הפסיקו לעיתים קרובות יותר את הטיפול במעכבי PD-1 בשל רעילות, בהשוואה לחולים ללא מחלה אוטואימונית (17% לעומת 9%, בהתאמה). חולים עם מחל מעי דלקתית תועדה נטיה גדולה יותר לקוליטיס על-רקע מעכב PD-1, בהשוואה לחולים עם מחלות אוטואימוניות אחרות או חולים ללא מחלה אוטואימונית (19%, 3%, 2%, בהתאמה).

שיעורי התגובה האובייקטיבית היו דומים בחולים עם ובלי מחלות אוטואימוניות קודמות שטופלו במעכבי CTLA-4 (10% לעומת 16%, בהתאמה), מעכבי PD-1 (40% לעומת 44%, בהתאמה), או שילוב של השתיים (39% לעומת 43%, בהתאמה).

לא תועדו הבדלים בהישרדות בין חולים עם וללא מחלות אוטואימוניות קודמות (חציון של 13 חודשים לעומת 14 חודשים, בהתאמה).

החוקרים מדווחים כי בחולים עם מלנומה מתקדמת, התגובה לטיפול במעכבי בקרה חיסונית הייתה דומה בחולים עם ובלי מחלות אוטואימוניות ידועות וכי היארעות אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה הייתה דומה בשתי הקבוצות. הממצאים לפיהם קוליטיס ורעילות שהובילה להפסקה מוקדמת של הטיפול היו נפוצים יותר בחולים עם מחלת מעי דלקתית דורשים השלמת מחקרים נוספים בנושא.

Annals of Internal Medicine, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה