מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
מחקר שפורסם ב-BMC Medicine הראה כי יכול להיות שאין צורך להפסיק לצרוך אלכוהול למניעת חזרה של אירוע קרדיו-וסקולרי, אם כי הכמות חשובה (עדיף לשתות פחות) ולא מומלץ לאנשים שלא שתו בעבר בכלל להתחיל לשתות כדי למנוע אירוע חוזר. המחקר, שכלל נתונים מקוריים ומטא-אנליזה, הראה כי שתייה של עד 105 גרם אלכוהול בשבוע, כמות השווה לפחות משישה כוסות בירה או קצת יותר מבקבוק יין, יכולה להיות קשורה לירידה בסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ, אנגינה או מוות בקרב חולים עם מחלה קרדיו-וסקולרית קיימת.
עם זאת, מחבר המחקר הזהיר כי “הממצאים עשויים להעריך יתר על המידה את הסיכון המופחת שנמצא עבור צריכת אלכוהול באופן מתון. זאת בשל תת הייצוג של שותים כבדים והצגת שותים כבדים לשעבר, שאולי הפסיקו לשתות בגלל בריאות לקויה, כאנשים שאינם שותים בחלק ממערכי הנתונים הכלולים במחקר”. זהו “פגם מרכזי בתכנון המחקר המטה את המחקר למציאת יתרונות בצריכת אלכוהול מתונה. במחקרים המעטים שכללו אנשים שהפסיקו לשתות בגלל מחלה, השפעות השתייה נחלשו”, אמר פרופ’ ריצ’רד סאיץ מבתי הספר לרפואה ולבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, שלא היה מעורב במחקר. לדבריו “זה גם מעניין כי הקשר בין שימוש באלכוהול לבין סיכון נמוך יותר למחלה קרדיו-וסקולרית זהה לקשר שבין תמותה מכל סיבה. מה יכול להיות המנגנון, במיוחד בהתחשב בכך שאלכוהול הוכח כגורם לסרטן? אלכוהול מגן על הכל? השפעה לא ספציפית זו היא סימן לכך שהקשרים שנמצאו אינם אמינים. הספרות בנושא זה מצביעה על כך שאלכוהול בכמויות נמוכות הוא מסרטן, ואין זה סביר כי יוריד את הסיכון למחלות לב או למוות”.
בקרב מבוגרים בריאים, דווח בעבר כי שתייה קלה עד בינונית היא בעלת השפעה המגינה על הלב עם גרף בצורת האות האנגלית J (כלומר, השפעה מגינה בצריכת אלכוהול מתונה והשפעה מזיקה בצריכה מוגזמת); עם זאת, לא ברור היה אם הדבר נכון בקרב מבוגרים עם מחלת לב קיימת. כדי לחקור את הנושא, עורכי המחקר ביצעו מטא-אנליזה על תוצאות משלוש קבוצות בריטיות גדולות ו-12 מחקרים שפורסמו שכללה 48,423 מבוגרים. בהשוואה לחוסר שתייה, צריכת אלכוהול הייתה קשורה לתוצאות המוכרות המיוצגות בעזרת גרף בצורת J. הפחתת הסיכון הגדולה ביותר לתמותה מכל סיבה נמצאה בעת צריכה של 7 גרם ליום של אלכוהול (סיכון יחסי [RR], 0.79; רווח בר סמך של 95%, 0.73 – 0.85), לתמותה קרדיו-וסקולרית בעת צריכה של 8 גרם ליום (RR, 0.73; רווח בר סמך של 95%, 0.64 – 0.83), ולאירועים קרדיו-וסקולריים ב-6 גרם ליום (RR, 0.50; רווח בר סמך של 95%, 0.26 – 0.96). הפחתות הסיכון נותרו משמעותיות עד 62, 50 ו-15 גרם ליום, בהתאמה.
פרופ’ סאיץ הוסיף כי “אין ספק שאף אחד לא צריך להתחיל לשתות מסיבות בריאותיות, והכמויות הבטוחות ביותר (כמו כל מסרטן) הן הכמויות הנמוכות ביותר עד בכלל לא לשתות – שכן אין הוכחות מוצקות לקשר מסוג סיבה ותוצאה בין שימוש באלכוהול ולבין תמותה מעבר לקשרים שנמצאו במחקרים לקויים שלא הותאמו מספיק לערפלנים או שסימנו את אלו שהפסיקו לשתות כלא שותים כלל”.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!