במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הקפדה על מדיניות שמרנית להתערבות לטיפול בדוקטוס ארטריוזוס פתוח לא השפיעה על שיעורי תמותה או BPD (Bronchopulmonary Dysplasia) בקרב תינוקות שנולדו לאחר לפחות 26 שבועות היריון, אך באלו שנולדו מוקדם יותר נרשמה עליה משמעותית בשיעורי התחלואה הנשימתית והתמותה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השינוי בשיעורי תמותה או BPD בקרב פגים שנולדו לפני 26 שבועות היריון, או לאחר 26-29 שבועות היריון, בעקבות שינוי מדיניות לגישה לא-התערבותית קפדנית, בהשוואת הגישה הסטנדרטית לטיפול בדוקטוס ארטריוזוס פתוח.
מדגם המחקר כלל 1,249 תינוקות, מהם 341 נולדו לפני 26 שבועות היריון משני מרכזים רפואיים. באתר אחד (זרוע ביקורת) המשיכו בטיפול תרופתי/קשירה של דוקטוס ארטריוזוס ובאתר השני (זרוע התערבות) עברו למדיניות לא-התערבותית בסוף שנת 2013.
מטרת החוקרים הייתה לבחון שינויים בשיעורי תמותה או BPD בנפרד בקרב פגים שנולדו לאחר 26-29 שבועות היריון ובאלו שנולדו לפני 26 שבועות היריון בשתי תקופות זמן שונות (2011-2013; 2014-2017).
מאפייני הבסיס היו דומים בשני האתרים ושתי תקופות הזמן שנבחנו במחקר. מהנתונים עולה כי שיעורי טיפול תרופתי/קשירה של דוקטוס ארטריוזוס נותרו יציבים באתר הביקורת, אך ירדו באופן פרוגרסיבי עד 0% באתר ההתערבות, עדות להקפדה על המדיניות החדשה.
החוקרים לא זיהו הבדלים בשיעורי תמותה או BPD בקרב תינוקות שנולדו לאחר 26-29 שבועות היריון (12%, רווח בר-סמך 95% בין 1%- ועד 24%). עם זאת, היארעות תמותה או BPD עלתה בשיעור של 31% בקרב אלו שנולדו לפני 26 שבועות היריון באתר ההתערבות, בעוד שבאתר הביקורת לא תועדו שינויים בתוצאים.
מדד Score for Neonatal Acute Physiology-Version II, אשר שימש כתוצא בקרה, לא השתנה בשני האתרים, עדות לכך שהממצאים לא נבעו משינויים בחומרת המצב הרפואי.
ממצאי המחקר מעידים מדיניות שמרנית להתערבות לטיפול בדוקטוס ארטריוזוס פתוח לא השפיעה על שיעורי תמותה או BPD בקרב פגים שנולדו לאחר לפחות 26 שבועות היריון, אך בפגים שנולדו לפני 26 שבועות היריון תועדה עליה משמעותית בשיעורי התחלואה הנשימתית והתמותה.
הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:
מחקר זה מבטא שוב את אפקט המטוטלת המוכר כל כך ברפואה. בעבר, היה נהוג לטפל בכל פג עם PDA בנסיונות אגרסיביים לסגור אותו. לאחר מכן התחלפה הגישה לגישה מתירנית הטוענת שאין צורך לטפל כלל ב-PDA. כפי שקרה במחקר זה במרכז ששינה את גישת הטיפול עד כדי כך שאף פג לא טופל על מנת לנסות ולסגור את ה-PDA. בגישה זו, לפחות הפגים שנולדו מתחת ל-26 שבועות מתו יותר וסבלו יותר מ-BPD. גם הפגים שנולדו בין השבועות 26-29 סבלו יותר מתוצאים פחות טובים (אולם המחקר לא הצליח להגיע למשמעות סטטיסטית בקבוצת בגיל הזו).
שוב כפי שהוכח בעבר, הגישה הטובה ביותר היא לטפל במי שצריך ולא לטפל במי שלא צריך, ועלינו למצוא קריטריונים טובים יותר כדי להחליט מי הוא מי (פראפרזה על אימרתו של שלמה אבן גבירול ואימרתו של רינהולד ניבור).
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!