Down Syndrom

תגלית רפואית חדשה: בדיקת הדם פשוטה תוביל לאיתור פגיעה חמורה במפרק – ללא MRI (הודעת האונ’ העברית)

הודעת האונ’ העברית

כ-300 מיליון בני אדם סובלים ברחבי העולם מאוסטיאוארטריטיס, מחלה נפוצה מבין מחלות הפרקים, שעדיין אין לה תרופה מאושרת ויעילה. האם בדיקת דם חדשה שפותחה בעקבות מחקר מדעי על ידי חוקרי האוניהעברית תוכל לעצור את הידרדרות המחלה, מבלי שתיאלץ את החולים להיחשף לקרינה בעקבות דימות המפרק?

אוסטאוארטריטיס הינה מחלת דלקתית מפרקית ניוונית שכיחה, שנגרמת בשל פציעה או תהליכים ניווניים הנוצרים לאורך החיים. היא מלווה בתהליכי הרס ושחיקה במפרקי הגוף בדרגות חומרה שונות, ומקוטלגת כמחלת זקנה בשל שכיחותה הגבוהה בקרב האוכלוסייה המבוגרת (30% מהסובלים ממנה הם מעל גיל 60), למרות שהיא שכיחה גם בקרב צעירים המסיימים צבא (בשל הרמת משאות כבדים או פציעות), ספורטאים (שפעילותם כוללת שימוש מונוטוני במפרק מסוים) ואפילו בקרב בני נוער. הסחוס משמש כבלם זעזועים טבעי וכחומר סיכוך להגנה על המפרק והשלד. כאשר הוא נשחק, הוא חושף את קליפת העצם שמתחתיו, דבר הגורם להתעבותה ואף לחיבור ביןמפרקי שיגביל את התנועה בהמשך. תהליך שחיקת הסחוס מלווה בכאב עז, נפיחות מקומית ובהמשך אף לעיוות המפרק ולמגבלת תנועה משמעותית.

כיום ידוע כי כ300 מיליון אנשים סובלים מאוסטאוארטריטיס בדרגותיה השונות ברחבי העולם. את המחלה לא ניתן לאבחן בשלביה המוקדמים, אלא רק באמצעות בדיקות הדמיה מתקדמות כמו הMRI, שבאפשרותן לספק תמונה מדויקת של מצב הסחוס. שלבי האבחון וההדמיה לוקחים זמן רב בשל מגבלה בזמינות הטורים ל-MRI, עניין שאף מקשה על פיתוח תרופה כנגד המחלה בשל חלון הזמן המוגבל לחקירת שלביה המוקדמים של המחלה. רוב המטופלים נעזרים כיום בעיקר במשככי כאבים בהם מומלץ שלא להשתמש לאורך זמן אלא באופן מחושב ומבוקר, כדי לא לגרום להתמכרויות או תופעות לוואי חמורות עד לפגיעה בקיבה, בכליות ועלייה בלחץ הדם. חלק לא מבוטל מהחולים יזדקקו בסופו של דבר לניתוח להחלפת המפרק בפרוטזה מלאכותית מבוססת טיטניום, כשחסרונה הגדול היא עמידותה, לאורך 15-20 שנה.

במעבדה לחקר הסחוס מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, בראשותה של פרופמונה דביר גינזברג ובשיתוף עם דר אלי רייך ובהובלת תלמידי הדוקטורט גורג בטשון וגינאן אליאן, עובדים בשנים האחרונות על פיתוח אמצעי דיאגנוסטי למחלות מפרק ניווניות. בפרסום מדעי חדש בכתב העת היוקרתי למחלות ראומטיות, “Annals of the Rheumatic Diseases“, מצאו החוקרים כי בדיקת דם ייחודית תוכל לגלות את חלקיו של חלבון SIRT1 המשתנים בדם, ומהוויםביומרקרשיחשוף את חומרת מחלת המפרק אוסטאוארטריטיס. ההזדמנויות לטיפול במחלת המפרק, מצטמצמת ככל שחולף הזמן וסחוס המפרק נהרס, מה שיגרום בסופו של דבר לעבור לאופציה הניתוחית“, מספרת השבוע פרופדבירגינזברג. האמצעי הטוב ביותר לגילוי המחלה בשלביה המוקדמים האסימפטומטיים הינה בדיקת MRI, שכיום לא זמינה במהירות לכל חולה. בדיקת הדם שפיתחנו עשויה לגלות את השלב שבו נמצאים החולים, לזהות אותה גם שלביה המוקדמים, בחלון זמן שבו תרופות ניסיוניות תוכלנה להועיל לחולה. בידינו מידע של תצפיות אנדוסקופיות המאפיינות את מידת החומרה של הנזק במפרק של בני אדם ומקשרות את רמת החומרה לרמות הביו-מרקר בדם. כוונתנו היא שרמות הביו-מרקר בדם ישמשו כתחליף לבדיקת MRI“.

כשפרופדבירגינזברג מדברת על תרופות ניסיוניות, היא מתכוונת בין היתר לתרופה סנוליטית חדשה ומבטיחה שנמצאה לאחרונה. “עם התפתחות המחלה מצטברים תאים שעברו תהליך המכונה סנסנס” (senescence), הגורם להפסקה ביכולתם להתחדש ולהתחלק בסחוס המפרק. תאים אלה הם מעין תאיזומבי‘, הגורמים למוות של שכניהם התאים הבריאים. תרופה סנוליטית ניסיונית שכרגע מצויה בפאזה קלינית שניה, מסוגלת לצמצם ביעילות את תאי הזומביבסחוס הפגוע, למנוע תמותה של התאים הבריאים ואת התפתחות המחלה זאת ניתן לראות על ידי הירידה ברמות הביו-מרקר בדם. לעניות דעתי, הביומרקר והטיפול התרופתי יוכלו לשנות יחד את חייהם של החולים במחלת האוסטאוארטריטיס“, קובעת פרופדבירגינזברג. “זה המקום לציין כי המחקר זכה לתמיכת האיחוד האירופי בקונצרציוםFP7-HEALTH DBOARD והBSF, ISF, בשיתוף קבוצות מחקר מארהב ואירופה. חברת מסחור הידע והטכנולוגיהיישוםמהאוניברסיטה העברית כבר הספיקה להביע בפיתוח עניין.

עוד לטענת פרופדביר גינזברג, שיטת האבחון באמצעות בדיקת דם עשויה להפוך בהמשך לאמצעי בדיקה ביתי עבור הסובלים מבעיות מפרקים, כדי לדעת אם יש צורך בהמשך טיפול או מעקב אצל רופא מומחה. “החלום שלי הוא שמטופלים ורופאים ידעו טוב יותר מה מצב המפרק שלהם, ומתי נכון לקחת תרופה. אין לי צל של ספק שהביומרקר יתרום לפיתוח תרופות כנגד המחלה שיביאו להאטת התקדמותה והופעתה השכיחה בקרב האוכלוסייה בעתיד“, סיכמה החוקרת.


בתמונהכל החוקרים המשתתפים במחקרמימין לשמאל: גורגבטשון, גינאן אליאן, דר אלי רייך, פרופ מונה דבירגינזברג.באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית.

למחקר המלא שהתפרסם בכתב העתAnnals of the Rheumatic Diseases“: https://ard.bmj.com/content/early/2020/07/14/annrheumdis-2020-217072.full

https://ard.bmj.com/content/annrheumdis/early/2020/07/14/annrheumdis-2020-217072.full.pdf

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה